שח רבנו שליט"א: "סיפר לי הרב מפוניבז' זצ"ל, שהיה אצל החפץ חיים לפני נסיעתו בפעם הראשונה, בשביל ישיבתו, למדינת הים ג' ימים מהשכם בבוקר עד חצות הלילה, משש בבוקר עד 12בלילה, וכל הזמן הוא דיבר רק עמו, וכל דבריו היו או על צרות כלל ישראל, או בענין הגאולה העתידה. וכאשר היה מדבר מצרות הכלל היה בוכה בדמעות ממש, טיפין גסין של דמעות, והתבטא: "טרערן וויא באבעס. וכשהיה מדבר מהגאולה צהלו פניו מרוב שמחה, ואנחנו מדברים כמעט כל יום מהגאולה אבל בלי שום רושם וכן מהצרות ר"ל, אבל אצלו מה שדיבר הוא היה אז חי ומרגיש ממש". (ימלא פי תהלתך),
והרב מפוניבז' זצ"ל מסר לרבנו דברים נסתרים מהשיחה המופלאה של החפץ חיים, וכמוס הוא אצלו. כאשר החפץ חיים סיים את השיחה, הרב מפוניבז' ביקש לקבל ברכת פרידה. הח"ח התבטא: "האם אתה נוסע? והרי עדיין לא דברנו'," הרב שאל: "האם לא אסע?" השיב הח"ח: "לא אמרתי שלא תיסע, רק אמרתי כי עדיין לא דברנו". והרב מפוניבז' נפרד ממנו לשלום. טרם שנסע לכיוון עיר הנמל להפליג באונייה חלף והלך לבקר את בנו ר' אברהם שלמד אז במיר. בנו התאכסן בדירה בעיירת מיר. היה שם בחור מהאכסניה שחלה, והרב נדבק ממנו, ושכב שם זמן מה בחוליו, והפסיד את הפלגת האונייה והנסיעה נדחתה. (מאחורי הפרגוד )
חבל על הכסף
כמו כן סיפר רבנו שליט"א בשם הרב מפוניבז', שכשראה פעם החפץ חיים את האברכים מכולל קדשים שותים קפה, אמר להם: "חבל על הכסף, אבקש מבתי שרה שתבשל קצת תפוחי אדמה, ולא תצטרכו לשתות קפה", והיה כוונתו בעיקר, היות והאברכים עזבו את הבית לתקופה ארוכה, רצה שישלחו מה שיותר כסף לנשותיהם, ורצה לחסוך פרוטות אלו ג"כ, כדי שיהיה לנשים יותר כסף (פרי חיים)
עדיף ישיבה ללא רבנות
סיפר רבנו שליט"א ששח לו הגאון מפוניבז', ר' יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, שמרן החפץ חיים זצוק"ל הורה לו שעדיף שתהיה לו ישיבה ושלא יהיה רב, מאשר ההיפך, היינו רב בלי ישיבה, ומדוע? השיב על כך החפץ חיים: כי רב יכול להפסיד ממעלתו ורוחניותו, ועם ישיבה הכל אחרת. אך הוסיף, דבכל ישיבה שתהיה, שיהיה לו בזה עוד מפעל חסד בנוסף, כיון דעולם חסד יבנה, וזה הסיבה לכך שהרב מפוניבז' זצ"ל ייסד את בתי אבות המפורסמים בצמוד לישיבתו הגדולה שבבני ברק. (מאיר עיני ישראל ח"ב עמ' 095 מרשימות הגר"י סוקל שליט"א)
הסיבה שהרב לא ביטל את הקידוש לפני התקיעות
אמר רבנו שליט"א ששמע מהרב מפוניבז' זצ"ל שאמר שהיה מבטל את הקידוש שעושין לפני התקיעות בר"ה, רק היות שבאים להתפלל בישיבה גם ילדים מבתי אבות שהם יתומים עניים אינו רוצה לבטל. (פרי חיים 61)
יצא פוניבז'
סיפר רבנו: בערוב ימיו של הרב זצ"ל כששב מניתוח בחו"ל, ביקשו להוציאו למרפסת הסמוכה למעונו, באגף השמאלי של ישיבת פוניבז'',הרב ישב על כסא נוח, ולידו היה רבי שמואל רוזובסקי, וגם אני נכנסתי, ולפתע הרב ז"ל פתח לומר בנימה של כאב: 'והרי החפץ חיים השקיע בי יותר מכל, וכל כך דיבר איתי, ומה יצא מזה?' וכיון שנשמע בקולו הכאב, העזתי ואמרתי לו 'יצא פוניבז'!' מיד נחה דעתו והפטיר: 'זה נכון'. המשיך רבנו והסביר כי החפץ חיים נטע בו אהבת תורה עצומה, ובלא אהבת התורה העצומה הזו לא היה יכול להיווצר 'פוניבז'. החפץ חיים ידע שכוחותיו גדולים מאד, ובאמת, החלק הכי גדול של התורה בארץ ישראל נזקף לזכותו (מאחורי הפרגוד)
מסירות לתורה
שאלו את רבנו מדוע הרב מפוניבז' הצליח כל כך, והשיב, מחמת שמסר את כולו לתורה. היו ימים שכל שעות היום התרוצץ בחו"ל למען הישיבה, ובלילה ישן בתחנת רכבת. היום, יודעים בעולם מקיומו של 'עולם הישיבות', אבל פעם הגבירים היו יותר מגושמים. היה גם מי שנתן לו פעם חצי דולר. היו לו ייסורים קשים וביזיונות. פעם הרב מפוניבז' התבטא באוזני: 'כל השנה אני שנורר, ובירחי כלה אני ראש ישיבה... ' וסיפר הר"ש לורנץ ז"ל לרבנו שליט"א, שבעצמו ראה שהרב יצא מחדרו של גביר ללא פרוטה, ואף מיאן לקבל אנשים נוספים לצדקה, הרב פגש בחוץ את ר"ש לורנץ ועימו מרן הגר"א קוטלר, נכנס הר"ש לורנץ שנית להשתדל לפחות עבורם: 'איך אתה לא מקבל אותם? ' וקבלם. ומדוע הצליח לדבר על לבו של אותו עשיר? כי ר"ש לורנץ היה חבר כנסת, ואת זה העשירים מבינים... (כאיל תערוג)