"וַיְהִי ד' אֶת יוֹסֵף" (בראשית ל"ט, כ"א)
סיפר לי הרה"ח ר' משה יהושע קליין שליט"א מזקני וחשובי חסידי ראחמיסטריווקא, שלפני שנים נתאכסן אצלו מרן גאב"ד קוממיות זצ"ל, וסיפר לו סיפור נפלא:
לפני הרבה שנים הוצרכו בארץ ישראל לגשמים, כאשר כמה וכמה שנים היו בצורות וכדו', ולא היה כל כך הרבה גשם, ולכן – מספר גאב"ד קוממיות – הוא נסע בז' חשון לבני ברק, להתפלל תפילת ערבית במחיצת מרן הגה"ק ה"חזון איש" זצ"ל, כדי שבעת שהוא מתחיל להתפלל בפעם הראשונה על הגשמים, ולבקש "ותן טל ומטר לברכה", יתפלל בכוונה רבה על ענין הגשמים.
לאחר התפילה אמר לו ה"חזון איש", שכל השנים בשהותו בחוץ לארץ, היתה לו מורת רוח מכך שהוא צריך להשתמש עם הלוח של הגויים לידע מתי להתחיל לבקש "ותן טל ומטר לברכה" (שהרי בחו"ל מתחילים לומר "ותן טל ומטר" ביום ס' לתקופה, וזה תלוי לפי מנין הגויים, ראה שו"ע או"ח סי' קי"ז ס"א) – "איך האב זיי נישט פארגינט" – אמנם כעת שהוא בארץ ישראל, הוא נהנה שהוא משתמש עם הלוח היהודי – ז' חשון – להתחיל לומר ותן טל ומטר.
והוסיף גאב"ד קוממיות, שמאז שמע את הדברים הנ"ל יוצאים מפי ה"חזון איש", נהג הוא בעצמו, שכל אימת ששהה בז' חשון בחוץ לארץ, אז הגם שיש מחלוקת בין הפוסקים איך ינהג בן ארץ ישראל השוהה בחוץ לארץ בז' חשון, אם יתחיל לומר "ותן טל ומטר" כמנהג בני ארץ ישראל, או ימשיך לומר "ותן ברכה" כאנשי חוץ לארץ, מ"מ לאחר הדברים שאמר לו ה"חזון איש", היה הוא מתחיל לומר מז' חשון "ותן טל ומטר לברכה" גם בחוץ לארץ.
סיפר כ"ק האדמו"ר מטאלנא שליט"א – תלמידו חביבו של מרן הרה"ק בעל "פני מנחם" מגור זי"ע – שפעם אחת אירע שהרבי התלונן בבוקר על עייפות גדולה מצטברת, לאחר ששני לילות הוא כמעט ולא ישן (והיה בזה נפקא מינה לענין רפואי שהיה צריך לעבור). ואכן הרופא, שפגשו באותו יום, אמר שיש לו 'שַקִים' (זֶעק) תלויים מתחת לעיניו, מחוסר שינה, והוא אישר שאכן הוא לא ישן.
בנסיעתנו, גילה כי לא ישן משום איזו שהיא צרה של אדם שהזכיר את עצמו, אותו אדם היה תלמיד חכם מופלג והדבר הדיר שינה מעיניו. מספר האדמו"ר מטאלנא שליט"א: העזתי פני ואמרתי שאולי אפשר יהיה להשתמש באמצעים מלאכותיים כדי להקל על בעיית חוסר השינה, כפי שהרבה אנשים עושים. הרבי הזדעזע ואמר, הן על כגון דא אמרו חז"ל (מס' ברכות דף י"ב ע"ב) "צריך שיחלה עצמו עליו", ואני אעשה פעולה להקל על שנתי? אותו יהודי מתענה ואני אישן טוב בלילה? – תפקידי במצב כזה הוא ש"לא" לישון, כי אם לא כן, במה הנני "רבי"?…
מספרים שכ"ק האדמו"ר מבאיאן שליט"א, שהוכתר בצעירותו למלא את מקום אבותיו הקדושים ולהנהיג את עדת חסידי באיאן, נענה להפצרותיהם של זקני החסידים הנכבדים לקבל עליו את עול האדמורו"ת רק לאחר זמן רב, כאשר בתחילה לא רצה לשמוע מזה כלל וכלל וסירב לקבל עליו את עול ההנהגה, והלך להתייעץ עם כ"ק מרן האדמו"ר מראחמיסטריווקא-ירושלים זי"ע, והרבי שאל אותו על סיבת סירובו לקבל עליו את עול ההנהגה, בין הדברים אמר לו האדמו"ר שליט"א שחושש הוא מכך שמא יבוא אליו אדם לשאול אותו דבר מה, והוא לא ידע מה להשיב לו, אז איך אפשר לו לכהן כאדמו"ר במצב כזה שלא יוכל להשיב לשואליו. השיב לו הרבי – שהיה ידוע בגודל תמימותו ופשטנותו – "נו! וועסטו זאגן אז דו ווייסט נישט" ["אז תאמר שאינך יודע"]…
אל הגאון הצדיק רבי משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד העדה החרדית, ניגש פעם אדם אחד, והתפאר בפניו שהוא טורח כל יום והולך מברית מילה לברית מילה, כי ידוע שההשתתפות בברית מילה היא סגולה לכפרת עוונות, ולכן הוא טורח כל כך כדי לזכות לכפרת עוונותיו. אמר לו רבי משה אריה "יש לי סגולה עבורך לזכות לכפרת עוונות, גם מבלי לטרוח לצאת מן הבית ולהסתובב ממקום למקום – אתה יכול להישאר בביתך ולעשות תשובה"…
(מתוך 'נועם שיח' נח-ויצא מכון אפריון לשלמה)