"הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה" (אבות ב יג)
את המעשה דלהלן סיפר הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת עטרת ישראל, בביקורו בעיר מודיעין עילית בשבת הגדול ה'תשע"א. וכך אמר:
"כל אימת שהייתי מזדמן אצל הרב יצחק קוליץ [קולדצקי] זצ"ל, רבה של ירושלים, הייתי שב ומבקשו לספר לי בפרוטרוט ובדקדוק את המעשה ברבי יחיאל ויינברג זצ"ל [ה'שרידי אש'], הסבא מסלבודקא ורבי נפתלי אמסטרדם.
"והיה רבה של ירושלים ניאות, ושב ומספר לי, תוך שהוא מדגיש, שבהיות שחשש שמא יש בזה קצת לשון הרע, ופחיתות בכבודו של ה'שרידי אש', לפיכך שאל להגאון הרב וינברג עצמו האם רשאי הוא לספר זאת, והשיב ה'שרידי אש' בתקיפות: 'כן, בוודאי, עם שמי המלא!'
"וזה דבר המעשה: מתמיד עצום ונורא היה הבחור יעקב יחיאל וינברג בישיבת סלבודקא. היה הנער מסוגל לשבת על מקומו שעות על שעות מבלי להרגיש מתי הוא יום ומתי ירד הלילה, עד שפעם אחת נכשל בשגגה, וירד עליו הערב תוך שהוא מחמיץ את תפילת המנחה.
"לא היה קץ לצערו של הנער, וחיש פנה למורו ורבו הסבא מסלבודקא. הסבא האזין ברוב קשב. ולבסוף פקד על הבחור הנבוך: 'שוב למקומך ולתלמודך'. הרב לא השאיר מקום לדון שנית במועקה של התלמיד.
"כעבור מספר ימים, בשבת השקדן על מקומו בביהמ"ד הופיע ה'אלטע'ר' וסימן לו באצבעו. על אתר 'קפץ' הנער נכון לדבר רבו. 'הבט', אמר רבי נתן צבי, 'היום הגיע לאזורנו תלמידו של רבי ישראל סלנטער, רבי נפתלי אמסטרדם – ה'פטרבורגע'ר רב', גש נא אליו וספר לו אודות ה'מנחה' ההיא.
"נענה הצעיר הנבוך, ואכן בהתלוותו לרבי נפתלי בלכתו על הגשר המקשר בין סלבודקא לקובנא, גמגם קמעא: 'ב"ה זכיתי ללמוד בהתמדה…' והרב מהנהן… 'אבל לצערי הרב', הוא ממשיך, לואט… 'הפסדתי מנחה' – – –
"'פאלארע'ן [הפסדת] מנחה???!!!' – – – נאנק רבי נפתלי, וצנח מתעלף במקום… ['אני עברתי בגשר זה כמה פעמים'… מפטיר הגרב"מ אזרחי].
"'מאז', היה מספר הגר"י וינברג, 'תהפוכות רבות עברו עלי, מחנות השמדה, גלויות מדכאות, אולם 'מנחה' – מעולם לא החמצתי!'".
ובשולי הדברים סח הגרב"מ אזרחי: "פעם הייתי בכפר חסידים לצורך אמירת הספד על רבי אורי קלרמן זצ"ל, וכשסיפרתי את הדברים והשמעתי את הצווחה 'פאלארע'ן מנחה', נשמעה חבטה — האדם שמולי נפל מתעלף…".
(הגאון רבי ישראל מנחם וינגרטן שליט"א ר"י משנת שלמה –ממקור ראשון)
הסיפור של ר' ברוך מרדכי
מי זה שנפל והתעלף בכפר חסידים