וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה (דברים יא, יח)
וכתב רש"י, מהספרי (עקב פיסקא מג): "ושמתם את דברי" – אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצוות, הניחו תפילין עשו מזוזות כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו, וכן הוא אומר (ירמיהו לא,כ) "הציבי לך ציונים", ע"כ. בספר צרור המור (להר"ר אברהם סבע זצ"ל ממגורשי ספרד – לעיל ו,ה) כתב: שאם יגזרו שלא יניחו תפילין כמו שקרה בימי חכמי התלמוד (שבת מט.) וקרה ג"כ בפורטוגל, ראוי שתעשה לך סימנים ותקשור חוט השני (אדום) על ידך, שיזכיר לך גם את התפילין שבין עיניך ע"ד "הציבי לך ציונים".
בספר "בסתר רעם" (הלכה הגות ומנהיגות בימי השואה – א. פרבשטיין עמ' 140) מסופר על ארוע שהתרחש בברגן בלזן, בחודש אב תש"ד, למחנה זה הובאו יהודים מאמסטרדם עם רבם הרב דסברג רבה של חרונינגן, והועסקו בעבודת כפיה, אחד הניצולים ר' יונה עמנואל העיד על מקרה שאירע ביום השבת, שהיה יום עבודה רגיל בו עסקו בפירוק אגוזי משי: "היתה זו עבודה קלה, בישיבה, אם כי מבחינת שבת היה זה איסור מלאכה, איסור מפרק, איסור תורה!… ישבתי מול הרב דסברג, פתאום נאנח הרב ואמר: 'אנחנו שוכחים שהיום שבת, יודע אני שמותר לנו לעבוד, אבל אסור לנו לשכוח שהיום שבת, לזה אין היתר, רצוי שאחד מאתנו ישב כאן אך לא יעבוד, לא יפרק אגוזים, ואז כולנו נחוש שהיום שבת'.היינו המומים כולנו בסכנת נפשות והרב מתריע שאנו שוכחים שהיום שבת, קבלנו את הצעתו של הרב וכך עשינו", ע"כ.
א"ה – סבתי שתחי' מספרת שבימי השואה האיומה, נתנו להם הנאצים ימ"ש לאכול רק בשר נבילות וטריפות, ובשר חיות, ואמנם מותר היה להם לאכול מפני פיקוח נפש, אולם אמה ע"ה כשקיבלה פעם אחת בשר של דבר אחר היא הכשירה את הבשר האסור, באומרה שאמנם מותר לנו לאכול, אבל אין לנו לשכוח את הדרך והצורה בה אוכל יהודי בשר כשר. וסיפרה שכשקיבלה בשר זה היה זה בערש"ק, ובליל שבת השיגה אמה ע"ה נרות, ועל השולחן היו מונחים זה ליד זה נרות שבת קודש, ולהבדיל בין קודש לחול בשר הדבר אחר. והנה את פעולת הכשרת הבשר עשתה מתוך רגש יהודי של "הציבי לך ציונים", וחינוך ילדיה, אולם באמת כך הדין, שכיון שאיסור אכילת בשר אסור, ואיסור אכילת דם, הם ב' איסורים נפרדים, א"כ גם כשהותרה אכילת הבשר מפני פיקוח נפש לא הותרה אכילת דם, וצריך להכשיר את הבשר.
(קב ונקי)