יום ראשון כ"ה תשרי תשע"ח
מאיזו שעה ביום שישי ניתן לקבל שבת?
קבלת שבת לפני השקיעה, אפשרית לכל המוקדם מזמן 'פלג המנחה', שהוא שעה ורבע 'זמניות' לפני סוף היום. שעות 'זמניות' הן שעות שאורכן משתנה לפי אורך היום בחלוקה לשתים עשרה; ונחלקו הפוסקים בנוגע להגדרת אורך היום לעניָן זה – אם הוא מעלות השחר עד לצאת הכוכבים, או מהנץ החמה עד השקיעה. ויש אומרים שניתן לקבל שבת שעתיים 'זמניות' לפני צאת הכוכבים דרבנו תם; וניתן לסמוך על דעה זו לכתחילה, כיון שזמן זה הוא לאחר פלג המנחה המוקדם יותר, המחושב ביחס לשקיעה. וקבלת שבת לפני פלג המנחה המחושב ביחס לשקיעה – אינה נחשבת למאומה. [שו"ע רסג, ד, משנ"ב יח-יט, וביה"ל ד"ה קודם; ביאורים ומוספים דרשו, 26]
אשה שלא מקבלת שבת בהדלקת הנרות – באיזו שעה תדליק?
למנהגנו שהאשה מקבלת שבת בהדלקת הנרות, יכולה להקדים ולהדליק מ'פלג המנחה' ואילך. אך אם מַתְנָה שלא לקבל שבת בהדלקתה, וכן איש המדליק נרות ואינו מקבל שבת בהדלקתו (ראה שו"ע לקמן, י, ומשנ"ב מב) – לא ידליקו את הנרות אלא בסמוך לזמן 'תוספת שבת', דהיינו לכל המוקדם חצי שעה לפני השקיעה, כדי שיהא ניכר שההדלקה היא לכבוד שבת. ויש אומרים שאם מנהג המקום להדליק נרות מוקדם יותר, וכגון מנהג ירושלים להדליק ארבעים דקות לפני השקיעה – ניתן להדליק בזמן בו כולם מדליקים אף ללא קבלת השבת, כיון שבאופן זה ניכר שההדלקה היא לכבוד שבת. [שו"ע רסג, ד, משנ"ב טו, וביה"ל ד"ה לא; וראה ביה"ל ד"ה בעוד; ביאורים ומוספים דרשו, 24]
נרות שבת שכבו לפני השקיעה – האם צריך לשוב ולהדליקם בברכה?
כאמוּר, אשה שאינה מקבלת שבת בהדלקת הנרות, לא תדליק זמן רב לפני שבת, אך בדיעבד – כל שהדליקה לאחר 'פלג המנחה', אינה צריכה לשוב ולהדליק; ואדרבה, אסור לכבות את את הנרות שהדליקה, כדי שהברכה שבֵּרכה עליהם לא תהיה לבטלה. אולם, אם הדליקה לפני 'פלג המנחה' (הראשון, ראה לעיל) – לא קיימה את המצוה, וברכתה לבטלה; ותשוב ותדליק בברכה בסמוך לשבת. ונר שהודלק שלא לצורך שבת – אף אם הדליקוהו לאחר פלג המנחה, אין יוצאים בו ידי חובה. ואשה שהדליקה נרות בזמן הראוי, וכולם כבו לפני השקיעה, והבעל טרם קיבל שבת, או שהיא עצמה לא קיבלה שבת בהדלקה – יש שהורה לשוב ולהדליק בברכה. [שו"ע רסג, ד, משנ"ב כ, וביה"ל ד"ה מבעוד; ביאורים ומוספים דרשו, 28; וראה משנ"ב שם, מ]