השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
באיזה אופן מותר להדביק ניירות בדבק העשוי מחמץ? • מדוע אסור להניח על השולחן דבר שעשוי מחמץ שאין צורתו עומדת? ומה הדין בתערובת חמץ שראויה לאכילה רק לחולה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ב סעיף ג' – סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
חמץ שאין צורתו עומדת, מותר לקיים אותו בפסח, כגון, בגדים שכבסו אותם בחלב חיטה, וכן ניירות שהשתמשו בחמץ כדבק להדביק אותם, וכל כיו"ב, וטעם ההיתר לקיים אותם בפסח, אומר השו"ע, כיוון שאין צורת החמץ עומדת, ונפסדה צורתו, ואומר המ"ב, אע"פ שרואים קצת שמדובר בחמץ, מותר, אבל אסור להניח את הדברים האלו על השולחן, שמא ייפלו לתוך המאכל, ויבוא לאכול אותם, וזה כבר אסור.
צעיפי נשים שמכבסים אותם, וכן אם רגילים לתקן את אותם הצעיפים עם קמח עד שנעשים עבים באופן שנפרך מהם הקמח, אין ללבוש אתם בשעת אכילה, והמדקדקים נוהגים שלא לכבס בחלב חיטה בתוך ל' יום לפני פסח, אלא מכבסים בשאר מינים שאינם מחמשת מיני דגן, ומטעם הנ"ל שמא יבוא לאוכלן.
אומר הרמ"א, מותר להדביק ניירות בחלון עם הדבק שעשוי מחמץ, גם בתוך ל' יום לפני פסח, כיוון שאין צורתו עומדת, אבל אם הדבק נראה מבחוץ, יש מחמירים, ומבאר המ"ב, שסברתם היא, כיוון שכשניכר מבחוץ, נקרא שצורת החמץ עומדת עדיין, ורק אם אין ממשות החמץ נראית מבחוץ, מותר, ולכן צריך לעשות את הדבק הזה באופן שלא יבצבץ כלל, וזה ע"י שיעשה את בלילתו רכה מאוד, ויכניס את כל הבצק בין הדבקים, אבל אם נעשה הבצק לפני ל' יום, אפילו שנראה מבחוץ, לכ"ע מותר, כיוון שוודאי שנתקשה וזה מאוס, ודומה הדבר לפת שנתעפשה עד שנפסלה מאכילת כלב, וכן בפחות מכזית אפילו שזה נפגם קצת, זה כבר מספיק שלא יהיה עליו חובת ביעור.
דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כלל, או שאינו מאכל כל אדם ורק חולים אוכלים אותו, ומבאר המ"ב, ששיטת השו"ע היא, שחמץ שנתערב בהיתר, הדין הוא, שאם החמץ נתערב קודם פסח, כשמגיע פסח הוא חוזר וניעור, והוא נאסר, וזה מה שכתוב בשו"ע שאם נתערב בו חמץ אסור לקיים אותו בפסח, ואע"פ שנתערב בהיתר, ויותר מזה אומר השו"ע, שאע"פ שהחמץ נתערב בהיתר כזה שהוא לא ראוי לאכילה, וגם החמץ נעשה אינו ראוי לאכילה, אע"פ שמותר לקיימו בפסח, לאכול אותו אסור, ואפילו כל שהוא, כי האכילה גורמת להחשיב את החמץ, וזה אסור, ואומר הרמ"א, שלקמן בסי' תמ"ז בהג"ה מבואר, שיש מתירים אם החמץ נתבטל לפני פסח, שהדין הוא שהוא לא נתעורר בפסח, והכי קיי"ל, אבל אומר המ"ב שזה פלא, כי כל מה שכתוב שם זה דווקא שנתערב לח בלח, ולא בנתערב יבש ביבש, ויבש ביבש הדין הוא שזה חוזר וניעור, ואסור לקיים אותו בפסח גם אם הוא נתערב מלפני פסח.