מתי עדיף להתפלל בבית מאשר בבית הכנסת

האם מותר לרוץ לבית הכנסת בשבת ויום טוב?│ומה נאמר על אדם שגר ליד בית הכנסת ואינו נכנס להתפלל בו?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן צ' סעיפים י' – י"ב]  

אין לאדם להקדים תפילתו לתפילת הציבור

אדם שמתפלל עם הציבור בבית הכנסת, אסור לו להקדים ולהתפלל שמונה עשרה לפני הציבור, ובטעם הדין מבאר המשנה ברורה, משום שזה נראה שהוא מבזה את הציבור, שואל המשנה ברורה, הרי מבואר בסעיף ט', שאדם שמחמת סיבה כל שהיא, לא יכול לבוא לבית הכנסת ולהתפלל עם הציבור, יתפלל בביתו ביחידות, ויכוון את זמן התפילה לאותה שעה שהציבור בבית הכנסת מתפללים, משמע, שאמנם יש מעלה שאדם המתפלל ביחידות בביתו יכוון תפילתו לשעה שהציבור מתפללים בבית הכנסת, אבל אם הוא לא יכול לכוון את השעה, אין איסור במה שהוא מקדים להתפלל לפני הציבור בבית הכנסת, ומדוע כתוב בסעיף שלנו שאסור להקדים ולהתפלל לפני הציבור? מבאר המשנה ברורה, שיש הבדל, משום שבסעיף שלנו מדובר שהוא מתפלל עם הציבור בתוך בית הכנסת, שאז כאשר הוא מקדים את הציבור יש בזה איסור שהוא מבזה את הציבור, אבל אם הוא נמצא בבית והציבור מתפלל בבית הכנסת, אז אמנם יש מעלה שיכוון את תפילתו עם הציבור, אבל בדיעבד אם הקדים את הציבור, אין בזה איסור.

האופנים שבהם מותר לאדם להקדים תפילתו לתפילת הציבור

אדם שצריך לצאת לדרך והציבור מתעכב, והוא נצרך להקדים אותם ולהתפלל לבדו, ילך לביתו, ויתפלל שם לפני הציבור, אבל לא בתוך הכנסת, ומסתפק המשנה ברורה, האם מותר לעשות כך גם לצורך לימוד תורה, כגון, אדם שרוצה ללמוד והציבור מתעכב, וזה ביטול תורה בשבילו, משום שבינתיים הוא יכול להספיק עוד דף גמרא, עוד תוספות, עוד הלכה בשולחן ערוך, ואומר המשנה ברורה, אפשר שאותו הדין יהיה לגבי לימוד תורה.

מביא השולחן ערוך, שכאשר הציבור מתעכב, ובינתיים עובר זמן תפילה, מותר לאדם להקדים ולהתפלל לפני הציבור, ומביא המשנה ברורה נידון, האם גם בתוך בית הכנסת מותר לו להקדים אותם, או שהוא צריך לצאת מחוץ לבית הכנסת ולהתפלל לפני הציבור, ואומר הב"ח, שאם יש לו אפשרות לצאת החוצה, שיצא חוץ לבית הכנסת ויתפלל שם לפני הציבור, אבל לא בבית הכנסת אפילו כאשר השעה עוברת, וכל זה רק אם הוא יספיק ללכת לביתו, אבל אם עד שיגיע לביתו יעבור זמן קריאת שמע, יישאר בבית הכנסת, ויקדים להתפלל לפני הציבור.

מעלת התפילה בבית הכנסת

מי שיש לו בית הכנסת בעיר, והוא לא נכנס אליו אלא מתפלל ביחידות בביתו, נקרא שכן רע, וגורם גלות לו ולבניו, ומבאר המשנה ברורה, שכמו דרכם של השכנים הרעים, שאינם מבקרים בבית שכניהם, כך הוא גר ליד בית הכנסת, ובכל זאת מתפלל בביתו, והמקור לכך שהוא גורם גלות לו ולבניו, הוא מהפסוק, 'כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנני נותשם מעל אדמתם', ולעומת זאת, כל המשכים והמעריב לבית הכנסת, זוכה לאריכות ימים, שנאמר, 'אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום', ולאחר מכן כתוב, 'כי מוצאי מצא חיים', ומביא המשנה ברורה, שהוא נקרא שכן רע אפילו שאין מניין בבית הכנסת, ובאופן כזה שיש לו מניין בבית, מכיוון שכשיש עשרה יהודים יש השראת שכינה, הוא לא נקרא שכן רע, אבל אין לזה מעלה המיוחדת של תפילה בית הכנסת.

ריצה לבית הכנסת

כאשר אדם הולך לבית הכנסת או לדבר מצוה, מצוה לרוץ, והמצוה לרוץ היא רק כאשר הוא סמוך לבית הכנסת, שאז ניכר שהריצה שלו היא לצורך בית הכנסת, וכן לחילופין, אם הוא רחוק מבית הכנסת, אבל אם הוא מחזיק טלית ותפילין ביד, שניכר שהוא הולך לבית הכנסת, מצוה לרוץ, ומביא המשנה ברורה, כתוב, 'נדעה נרדפה לדעת את ה', שיש מצוה לרוץ כאשר הולכים לבית הכנסת ואפילו בשבת ויום טוב, אבל כאשר יוצא מבית הכנסת, לא ירוץ, אלא אם כן יוצא לבית המדרש, או שיוצא כדי לחזור חזרה לבית הכנסת, שאז מצוה לרוץ, כדי להזדרז לחטוף עוד תורה ומצוות.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א