השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רי"ב סעיף א'
- שהעיקר פוטר הטפל -
ברכת העיקר פוטרת הטפל | מה היא הגדרת "טפל"? | עירב אגוזים באורז, האם מברך גם עליהם? | כאשר המיעוט הוא מה' מיני דגן האם הוא בטל? | בירך על העיקר ולא היה דעתו על הטפל או שנמלך לאוכלו אח"כ, האם נפטר הטפל בברכת העיקר? | באיזה אופן יברך על פת "שהכל"? | כאשר גם הטפל חביב, כיצד ינהג?
כאשר עומדים לפני האדם שני סוגי מאכלים, האחד עיקר והשני טפל, הברכה שמברך על המאכל העיקרי, פוטרת את המאכל הטפל.
מבואר ב' דוגמאות ל"טפל":
א. באופן שהמאכל השני בא להכשיר ולתקן את המאכל הראשון, דהיינו, אדם אוכל "דג מלוח" וכדי להפיג חריפותו, אוכל לחם, וכן כששותה יי"ש ורוצה לאכול איתו פת להפיג חריפותו, הדג מלוח או המשקה הם העיקר, וברכתם פוטרת את הפת.
ב. באופן שיש מאכל שהוא רוב ומאכל שהוא מיעוט, כגון שמערב אגוזים באורז, שהאגוזים ברכתם העץ והאורז מזונות, אע"פ שרואים את האגוזים, כיוון שהם מיעוט, הם טפלים לאורז, שהברכה נקבעת לפי הרוב והטפל נגרר אחר הרוב.
לעניין רוב ומיעוט, אם המיעוט זה ה' מיני דגן, לעולם אינם בטלים ותמיד נקבעת להם חשיבות בפ"ע, עד כדי כך שמברך על ה' מיני דגן אפילו שהם מיעוט בתערובת, ופוטר את שאר התערובת אפילו שהיא מרובה.
כאשר פוטר את הטפל, צריך שתהיה דעתו בשעת הברכה לאכול את הטפל, או שהטפל מונח לפניו, אבל כשבירך על מאכל מסוים ולא היה בדעתו לאכול מאכל נוסף טפל, ואח"כ אכל מאכל טפל וכגון ששתה יי"ש והרגיש בחריפותו ועכשיו רוצה לאכול פת להפיג החריפות, אין הפת נפטרת בברכת שהכל, ויברך על הפת שהכל כי כשאין לה חשיבות והיא טפילה מברכים עליה שהכל, וכל דבר שהוא טפל לא מברכים עליו את ברכתו המקורית.
הרמ"א מביא "יש אומרים" שבאופן שיש לו עיקר וטפל, והטפל חביב עליו, גם הטפל צריך ברכה, ולכן יקדים לברך על הטפל, ואח"כ יאכל את העיקר, שכיוון שהטפל חביב הוא קובע ברכה לעצמו.