מתי מים על אף שהם שקופים נחשבים כיסוי

באיזה אופן מותר להזכיר דבר שבקדושה ליד צואה יבשה?│ומתי מותר להזכיר דבר שבקדושה כנגד מי רגליים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן פ"ב סעיף א' – סימן פ"ג סעיף א']  

צואה יבשה

כותב השולחן ערוך, צואה שהתייבשה בשיעור כזה שאם זורקים אותה היא מתפרכת לחתיכות קטנות, היא מוגדרת כצואה יבשה, ואין עליה שם של צואה, ומותר להזכיר לידה דבר שבקדושה, וכל זה כאשר אין ממנה ריח רע, אבל אם יש ממנה ריח רע, אסור, והרמ"א מחמיר ואומר, שלא רק שצריך שהצואה תגיע למצב כזה שאם זורקים אותה, היא מתפרכת לחתיכות קטנות, אלא גם כאשר מגלגלים אותה היא מתפרכת לחתיכות קטנות, כלומר, רמה יותר גדולה של יבשות של הצואה, ורק אז היא מאבדת שם של צואה, ומותר להזכיר לידה דבר שבקדושה.

צואה קפואה

מביא המשנה ברורה, שהמגן אברהם מסתפק, בצואה שקפאה מחמת הקור ואין ממנה ריח רע, אבל כאשר יבוא החום, שוב יחזור ממנה הריח רע, האם הולכים לפי מצבה עכשיו ומותר להזכיר לידה דבר שבקדושה, או שסוף סוף כאשר הצואה תפשיר, יהיה ממנה ריח רע, ואסור להזכיר לידה דבר שבקדושה, והאחרונים נוקטים לאיסור.

צואה תחת השלג

עוד דן המשנה ברורה, בצואה הנמצאת תחת מים קרושים, האם המים הקרושים מהווים מחיצה והפסקה בין הצואה לבין האדם שיהיה מותר לקרוא קריאת שמע, ומביא המשנה ברורה, אפשר שזה נחשב כיסוי, וכן מביא המשנה ברורה צד לומר, שצואה הנמצאת תחת השלג, נחשבת כמכוסה, ויש מחמירים בזה.

הזכרת דבר שבקדושה נגד מי רגליים

מי רגליים שנבלעו בקרקע או בבגד, והם רטובים מעט מהמי רגליים, נחלקו השיטות, יש אומרים, שהשיעור שבו הם צריכים להיבלע בבגד או בקרקע בכדי שהם ייחשבו כבלועים ויהיה מותר להזכיר שם דבר שבקדושה, הוא, כאשר מעבירים עליהם את היד, והיד אינה נרטבת, אבל כאשר היד נרטבת, אסור להזכיר שם דבר שבקדושה, ויש שמקילים וסוברים, שרק כאשר היד תתרטב בשיעור כזה, שאם היד תיגע בדבר אחר, אותו דבר יתרטב מהיד, רק אז זה נחשב כאינו בלוע שאסור לקרוא קריאת שמע לידו, אבל אם זה לא רטוב ברמה כזאת, זה נחשב בלוע ומותר להזכיר שם דבר שבקדושה.

הזכרת דבר שבקדושה מול בית הכסא

בית הכסא ישן, דהיינו, שהשתמשו בו אפילו פעם אחת, אף על פי שכעת אין בו שום צואה, בכל זאת אסור להזכיר לידו דבר שבקדושה, ומדין תורה, יש לו דין של צואה ממש, שנאמר 'והיה מחניך קדוש', ובית הכסא אינו בכלל מחניך קדוש, ולכן צריך הרחקה מלאחריו ד' אמות, ומלפניו כמלוא עיניו, ואם יש לו מחיצות, מותר להזכיר שם דבר שבקדושה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א