השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
באיזה אופן צריך לעשות גם שיתופי מבואות וגם לשכור רשות? • איזה חלק בבית אפשר לשכור משר העיר? • ומה מוסיף לנו העובדה ששר העיר רשאי להושיב חיילים ונשק בבתי התושבים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שצ"א סעיף א' (בחלקו השני) במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
שיתופי מבואות שווים לדיני עירובי חצרות, וכשם שלא צריך לערב עירובי חצרות אא"כ יש שני בתים בחצר, כך לגבי שיתופי מבואות א"צ להשתתף יחד אא"כ יש במבוי שני חצרות, וכשם שלעניין עירובי חצרות אם שני יהודים גרים בחצר יחד עם גוי לא מספיק מה שיערבו ביניהם, אלא צריכים לשכור רשות מהגוי, כך לעניין שיתופי מבואות לא מספיק מה שיערבו ביניהם, אלא צריכים לשכור רשות מהגוי.
שתי חצרות של בתי ישראל בעיר, וגר איתם גוי באותו מבוי, צריכים גם להשתתף שיתופי מבואות בין היהודים, וגם לשכור רשות מהגוי, וצריכים לשכור מכל גוי בפני עצמו את רשותו, ולא מספיק לשכור משר העיר שבבעלותו היו הדירות, מכיוון שמסר אותם לאנשי העיר לגור, והם משלמים לו מס, והוא לא יכול לסלק אותם מהבתים.
אומר הרמ"א, אע"פ שלטלטל מבתי הגוי למבוי לא מועיל מה ששכרו רשות משר העיר, כיוון שהוא מסר אותם לאחרים ואינם שלו, אבל קרקע המבוי עצמה היא של שר העיר, והראיה, שהרי הוא יכול לסלק את כל בעלי הדירות מהדרך, ולתת להם דרך אחרת, ואפשר לשכור משר העיר את הרשות של הדרך, ונ"מ, שיהיה מותר להוציא כלים מהבתים אל המבוי עצמו.
מושל העיר שיש לו את היכולת להושיב בבתי העיר בשעת מלחמה את חייליו וכלי מלחמתו, הוא נחשב כשר העיר שיש לו רשות גם בבתים, ואע"פ שלא יכול לסלק את הדיירים מהבתים, אבל מכיוון שיכול להושיב בבתים את חייליו וכלי מלחמתו, זה כבר מספיק בכדי שיהיה אפשר לשכור ממנו רשות, מק' הבה"ל, הרי עכשיו זה לא שעת מלחמה אלא שעת שלום, ואין לו שום קשר עם הבתים? אומר הבה"ל, מכיוון שהוא יכול לעורר מלחמה, זה נחשב שיש לו רשות בבתים.