מתי יוצא שבעלייה אחת קוראים בשני ספרי תורה?
מה הדין אם מצאו באמצע קריאת התורה טעות בספר תורה?
לדעת מי אפשר אפילו לברך על קריאה בספר תורה פסול?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קמ"ג סעיף ד'
– דין אם נמצא ס"ת מוטעה, ויתר דיני הספר –
ג' השיטות בנמצא טעות בס"ת
באופן שמצאו טעות בס"ת, והס"ת נפסל מלקרוא בו, איך ינהגו? האם מיד יגללו אותו ויחזירוהו למקומו ויוציאו ס"ת חדש, או שימשיכו לקרוא עד סוף הפרשה, וכן האם אותו עולה שמצאו בעליה שלו את הטעות, יברך ברכה אחרונה או לא אלא ימשיכו מיד לקרוא בס"ת הכשר.
מבואר בזה ג' שיטות:
שיטת השו"ע: שיש מח' בין הפוסקים האם בדיעבד אפשר לקרוא בס"ת פסול, חלק מן הפוסקים אומרים, שאם אין ס"ת כשר, אפשר לקרוא גם בס"ת פסול, אבל רוב הפוסקים סוברים, שא"א לקרוא אפילו בדיעבד בס"ת פסול, ממילא שיטת השו"ע שלכתחילה אנחנו פוסקים שלא קוראים בס"ת פסול, אבל בדיעבד אם כבר קראו, א"צ לחזור ולקרוא, יוצא לפי"ז שאם הוציאו ס"ת והתחילו לקרוא בו ומוצאים שיש בו פסול, אז לשיטת המחבר, מה שקראו לא צריכים שוב לחזור ולקרוא ולהעלות עוד ז' קרואים, כי ביחס למה שהיה זה מצב של בדיעבד, ובדיעבד אנחנו פוסקים, שס"ת פסול כשר לקריאה, אבל כלפי מה שמכאן ואילך, צריך להוציא ס"ת כשר ולקרוא בו, ולכן, לא יברך העולה לתורה את הברכה האחרונה, כי ביחס לברכה האחרונה זה לכתחילה, אלא יוציאו ס"ת כשר וימשיכו לקרוא ואז יברך.
שיטת הרמ"א: שגם ברכה אחרונה יברך על הס"ת הפסול, אם זה במקום שאפשר להפסיק בו, ויחזירו הס"ת הפסול למקומו ויוציאו אחר, וישלימו הז' קרואים, אבל במקום שא"א להפסיק בו, יעבור ויקרא בס"ת כשר, ויברך ברכה אחרונה עליו כדעת השו"ע.
שיטת המרדכי: שאם זה במקום שאפשר להפסיק, יפסיק ויברך ברכה אחרונה, ואם זה במקום שא"א להפסיק, ימשיך ויקרא מתוך הס"ת הפסול, ויגמור ויברך ברכה אחרונה , ואז יוציאו ס"ת אחר.
לסיכום ג' השיטות
לשו"ע – מברך ברכה אחרונה על הס"ת הכשר.
לרמ"א – אם אפשר להפסיק, יפסיק ויברך ברכה אחרונה על הפסול.
למרדכי – בכל מקרה אם זה במקום שא"א להפסיק, יגמור את הקריאה מתוך הס"ת הפסול, יברך ברכה אחרונה, ואז יעבור לס"ת הכשר.
הלכה למעשה: מכריע המ"ב כדעת הרמ"א שאם נמצא טעות בס"ת, מברכים ברכה אחרונה, גוללים את הס"ת, ומחזירים אותו להיכל ומוציאים אחר וממשיכים בו את הקריאה.