השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"נ סעיף א'
- הכנת הסעודות לשבת -
מה העניין להשכים כדי להכין צרכי שבת? | כאשר יש לאדם לימוד קבוע בער"ש, האם ידחה לימודו לצורך ההכנות? | מה הדין כאשר מוכרים רק לפני תפילת שחרית? | מתי עדיף יותר לקנות צרכי שבת? | בימי שישי הקצרים, מתי ראוי להתחיל ההכנות? | יאמר על כל דבר "לכבוד שבת קודש" | מצוה לטעום מהתבשיל בער"ש | מותר לטעום מהבשר בער"ש "חזון"?
אדם צריך להשכים ביום שישי להכין צרכי שבת, ואומר המ"ב, שהעניין בזה הוא כיוון שכתוב "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" והכנה דומיא דהבאת המן, שזה היה בבוקר וכמו שכתוב "וילקטו אותו בבוקר בבוקר", א"כ כך הכנת הדברים לשבת תהיה אחר ק"ש ותפילה, אבל לא יבטל לימודו מפני הכנת הסעודות לשבת, ואם דרך המקום ההוא למכור בבוקר ואח"כ לא ימצא, לא יקבע לימודו אחר התפילה, ואם רגילים למכור בבוקר קודם התפילה ולאחמ"כ לא ימצא, יקנה ואח"כ יתפלל, רק שיקרא ק"ש קודם לכן שלא יעבר זמנה, ואין הדבר נכלל באיסור עשיית חפציו קודם התפילה שהרי זה חפצי שמים ולא חפציו.
יותר טוב שיקנה ביום שישי מאשר ביום חמישי שאז הדבר ניכר שזה לכבוד שבת, אא"כ מדובר בדבר שצריך הכנה רבה שאז יקנה ביום חמישי, ואם הבשר שקנה ביום חמישי הוא כחוש ויתכן שימצא יותר טוב ממנו ביום שישי, ימתין ליום שישי אע"פ שמצמצם את זמן ההכנה.
בימי שישי הקצרים יכין סעודות השבת כבר מיום חמישי, ועל כל דבר שקונה יאמר "לכבוד שבת קודש" שהדיבור פועל בקדושה.
אפילו שהכין בוקר השכם, יכין גם בין השמשות ורמז לדבר "והיה משנה" פעם נוספת.
שמאי היה אוכל כל אכילותיו של שבת, כיוון שכשהיה הולך ביום ראשון ומוצא בהמה יפה, היה אומר זה לכבוד שבת, וביום שני שמצא אחרת, היה אומר זה לכבוד שבת, כי היא יותר יפה, א"כ האכילה הראשונה גם היא לכבוד שבת, אבל הלל היה בוטח בהקב"ה שיזמין לו מנה יפה לשבת, והיה מסכים הלל לשמאי רק שרצה לחזק את מידת בטחונו בהקב"ה ולכן היה אומר כך, אבל אנשים פשוטים כמונו, לא ראוי שננהג בהנהגה זו, אלא כשמאי.
מצווה לטעום מכל תבשיל בער"ש כדי לתקנם יפה כהוגן, ורמז לדבר "טועמיה חיים זכו", ומובא בהערות ל"ב "דרשו", שאפילו בער"ש "חזון" מותר לטעום הבשר, כיוון שהטעימה היא מצוה.