ברש"י פירש "דק" – שיש לו בעיניו "דוק" [קרום] שקורין טיל"א כמו (ישעיה מ, כב) "הנוטה כדוק שמים". וברמב"ם (פ"ז מביאת מקדש ה"ה) כתב ש"דק" הוא נקודה לבנה בתוך השחור של העין
ומקור הדברים במשנה (בכורות פ"ו מ"ב) ש"דק" הוא פסול בעין.
אולם בתרגום ירושלמי תירגם "דק" – ננס [גמד], וכן כתבו האבן עזרא והחזקוני והתשבי (ערך ננס) ש"דק" הוא כמשמעו להיות דק קצר קומה.
הגמרא בברכות (נח:) אומרת שהרואה ננס מברך "ברוך משנה הבריות", וכן פסק השו"ע (או"ח רכה,ט)
ובספר אורחות רבינו (הנהגות הגר"י קנייבסקי זצ"ל – ח"א עמוד צד' אות קטו') מובא שכאשר הסטייפלר ראה בפעם הראשונה בבני ברק את הסופר סת"ם הננס בירך עליו [א"ה כנראה בלי שירגיש] ברכת "ברוך משנה הבריות" בשם ובמלכות, וכמדומה שאמר שמרן החזו"א הורה לו כן.
בהקדמה לספר דעת תורה (למהרש"ם מבראזן זצ"ל מאמר ב' אות ו') כותב נכדו רבי שלום שבדרון זצ"ל: עובדא אמיתית שסיפר עד ראיה, מעשה בחסיד שוטה שהחשיב עצמו למדקדק בהלכה, וראה בין אנשים רבים ננס אחד, נדחק ורץ אליו חטפו בידיו ובירך בקול רם ובשמחה גדולה, "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם משנה הבריות…
(קב ונקי)