מתי אסור לעלות לוי לתורה?
מדוע כשאין לוי מעלים את הכהן שכבר עלה פעם שנייה ולא כהן אחר?
ומתי מורידים את מי שעלה לתורה על אף שכבר אמר ברכו?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סדר קריה"ת ביום שני וחמישי
העלה הגבאי ישראל מחמת שאין כהן בבהכנ"ס, ונכנס כהן, איך ינהגו? | האם יכול הלוי לעלות אחר הישראל הראשון? | מה אומרים כשמעלים ראשון ישראל או לוי? | אין לוי עולה הכהן הראשון במקומו, מדוע לא כהן אחר? | מה הדין שני לויים זה אחר זה?
מה הדין באופן שלפני קריה"ת הגבאי מחפש בבהכנ"ס כהן, ואין כהן, וקרא לישראל, וכאשר התחיל הישראל ברכות התורה, נכנס כהן לבהכנ"ס, או שהגבאי מוצא שיש כהן בבהכנ"ס שהוא לא שם לב אליו קודם, האם יעלו את הכהן ויפסיקו את הישראל אע"פ שהתחיל לברך ברכת התורה או שלא יקראו לכהן באותו פעם וימשיך הישראל? הדין הוא שהדבר תלוי, אם הישראל כבר התחיל ממש את ברכת התורה, מספיק שאמר ברוך אתה ה' "שיחשב שהתחיל את ברכת התורה, ואז לא קוראים לכהן, אבל אם רק התחיל "ברכו את ה' המבורך", הכהן עולה ומתחיל שוב "ברכו", והישראל ממתין בצד עד שיקראו לכהן וללוי, ואח"כ הוא עולה לתורה כדי שלא יתבייש שסילקו אותו מלקרוא בתורה, (צ"ב דברי המ"ב שאומר שגם אם הוא התחיל ברוך אתה ה' " של ברכת "אשר בחר בנו" זה כבר נחשב שהתחיל ברכת התורה ולא מסלקים אותו, והרי יכול לסיים "למדני חוקיך" ויעלה הכהן) המ"ב אומר שבאופן שהוא התחיל את ברכת התורה, לא חוששים לפגם של הכהן כי הציבור מבין שקרתה טעות.
אם אין כהן בבהכנ"ס, קורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה לוי אחריו, ומבאר המ"ב, שזה כדי שלא יחשבו שהראשון שקרא הוא כהן, ואפשר שהלוי יעלה ראשון, וכשקוראים אותו, אומרים "במקום כהן", ואומרים זאת כאשר עולה לוי או ישראל ראשון.
סעיפים ז' – ח'
וכן באופן שחשבו שאין לוי בבהכנ"ס שאז קוראים לאותו כהן שיקרא שוב, והסיבה שקוראים לאותו כהן, מבאר השו"ע, שאם יקראו לכהן אחר, יש חשש שיחשבו שהכהן הראשון פגום, וא"כ במקרה שחשבו שיש לוי וקראו לכהן ואז נכנס לוי, אם התחיל הכהן ממש את ברכת התורה ישאר לקרוא, והלוי קורא אחריו,
סעיף ט'
וכן לא יעלו שני לויים זה אחר זה, כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום, ויש כאן שינוי לשון, כי שני לויים לא יעלו זה אחרי זה, אומר המ"ב, כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום, אבל בסעיף ח' שכתוב לא יעלו כהן שני אחרי הכהן הראשון, זה כדי שלא יאמרו שהראשון פגום, ומק' המ"ב למה לא אומרים כמו בסעיף ט' "כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום"? ומבאר המ"ב, שבסעיף ח' אין חשש שיאמרו שהשני פגום, כי אם הכהן השני היה פגום, גם בתור לוי לא היינו מעלים אותו, אבל בסעיף ט' שמעלים שני לויים זה אחר זה, אז עלולים לטעות על אחד מהם שהוא פגום, או הראשון ולכן מעלים לוי אחר במקומו, או השני ולכן מעלים אותו בתור ישראל.