"כל מה שיעמיק ויתמיד להכיר פחיתות החומריות ותענוגיו, יותר יהיה נקל לו לטהר מחשבותיו ולבו שלא לפנות אל היצר כלל בשום מעשה מן המעשים…" (מסילת ישרים פרק יז).
אחד העובדים בישיבת 'פורת יוסף' סיפר לי, שפנה פעם אל ראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל וביקשו שיפעל למענו שיקבל העלאה במשכורתו. "אני אמנם עובד זוטר", אמר האיש, "אולם בכל זאת, אולי יהיה אפשר". הרב שמע את הבקשה והבטיח לבדוק את הנושא.
עובד זה לא הסתפק בכך שדיבר עם הרב, אלא החל בכוחות עצמו לבדוק מקרוב את הענינים. באחד הימים כשהזדמן לו להכנס למשרד הישיבה באין שם איש, לקח את הצ'קים שהיו מונחים על שולחן המזכירות והחל לעיין בהם כדי לראות מהו גובה המשכורת של כל אחד מהעובדים בישיבה. לתדהמתו הרבה גילה דבר מדהים: משכורתו של ראש הישיבה הרב צדקה זצ"ל – קטנה משלו! לפליאתו לא היה גבול.
כאשר פגש לאחר מכן את הרב צדקה אמר לו: "את חטאי אני מזכיר היום. נכנסתי למשרד הישיבה וגיליתי שמשכורתו של הרב נמוכה משלי, שאני עובד פשוט בישיבה! הרב ידע, שאני לא אעבור על זה בשתיקה!"
כששמע הגר"י צדקה את הדברים, לקח אותו אל אחד מחדרי הישיבה, סגר את הדלת ובמשך שעתיים דיבר אתו שלא יעשה מאומה בענין זה, ולא עזבו עד שהבטיח שלא יוציא מילה מפיו ולא יעשה דבר בנידון.
(פניני אברהם)