הרה"ג רבי יצחק יעקב פוקס שליט"א
"משנכנס אב ממעטים בשמחה" (תענית כ”ו). ואמרו חכמים (שם, ל): "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", שנאמר: "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה" (ישעי' ס"ו, י).
מה הכוונה "ממעטים בשמחה" – האם אין שמחים כלל? לדעת משנ"ב עפ"י המג"א ודעת התוס' – "אין שמחים כלל". אמנם, לדעת רוב הפוסקים ממעטים רק בדברים שתיקנו חכמים, כדלהלן, ובכל אופן ובכל עת "פיקודי ד' ישרים משמחי לב" ו"עבדו את ד' בשמחה" (פרט ללימוד תורה ביום תשעה באב עצמו). ותמיד יש לקיים את מצוות הבורא יתברך, באהבה ובשמחת הלב, בשלימות.
א. איסור בנין של שמחה:
- אין לצבוע, לסייד, לקשט (גבס, טפט), אפילו התחילו קודם ראש חודש (בא"ח דברים, ג). ואין שותלים נטיעות ופרחים לנוי, בגינות או באדניות. המשך שיפוצים לצורך מגורים הכרחיים – מותר עד תשעה באב אך לא לנוי והרווחה.
- מותרים: תיקוני אינסטלציה, צביעה אחרי שריפה ר"ל, סיוד עקב רטיבות או עובש (קובץ מבית לוי י"ג, עמ' כ"ג), התקנת דוד שמש, סורגים, טלפון נייח, התקנת מזגן בלי הגימור הסופי (שמעתי מהגרי"ש אלישיב זצ"ל).
- אין חותמים חוזה על קניית או שכירת דירה אא"כ בחשש הפסד או שמא יקדים אחר, ויחתמו על זיכרון דברים בלבד. ואין נכנסים לדירה חדשה אא"כ בצורך גדול כגון מחמת שכירות יקרה, ובתנאי שיקדימו הכנסת חפצים לפני ר"ח (שו"ת לבושי מרדכי א, ק"א). וברכת "הטוב והמטיב" מברכים אף בימים אלו (ביה"ל רכ"ג, ג). וכידוע, מרן החזון איש זצ"ל לא הייתה דעתו נוחה מחיפוש דירות בבין המצרים.
- ניקוי הבית: יש להימנע מלנקות את הבית כרגיל בימים אלו (בפרט בירושלים ת"ו), אלא א"כ בשינוי, בהפחתת חומר הניקוי, ובוודאי שאין להשתמש בפוליש (מבריק) ולא לצחצח חלונות ופנלים (שו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד זצ"ל ד, ד בשם הגר"ש מסלנט זצ"ל, ובאורחות רבנו ד, קל"ג בשם מרן החזו"א זצ"ל). במקום שיש ריבוי לכלוך – מותר, וכשיש תינוקות היושבים על הרצפה, מנקים כרגיל – שו"ת התעוררות תשובה ג, ל.
ב. נגינה:
נגינה אסורה, אפילו לפרנסה, ואף לפני גויים, אלא א"כ הוא נגן מקצועי שאין לו מה שיאכל (בן איש חי). העוסקים במקצועות המוזיקה – עיבוד, הלחנה, הקלטות – מותרים בצנעה. לדעת בעל אגרות משה, אין להשמיע מוסיקה, אף לא לקטנים שהגיעו לגיל חינוך (6 – 7). ונראה, שיש להימנע אף משירה בפה – אלא אם כן לצורך התעוררות בתפילה או בלימוד או למי שסרה ממנו חדוות החיים, ובצנעה – דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל. המתפרנסים מלימוד נגינה, ויש להם הפסד ממון ואיבוד זמן הלימוד, אפשר להקל עד "שבוע שחל בו". ולעניין זה, אף לבני אשכנז, השנה, אין שבוע שחל בו תשעה באב (ראה פסקי תשובות ו, עמ' פ"א).
ג. נסיעות וטיולים:
ראוי להימנע, מנסיעות בדרכים או באמצעים שיש בהם סכנה, בפרט מטיסות שאינן הכרחיות (קובץ מבית לוי י"ג, עמ' כ"ב), פרט לצורך מצוה או לקברי צדיקים (יום פטירת האריז"ל ה' מנ"א) או ביקור בארץ ישראל. זהירות מיוחדת בשימוש בטרמפים.
ד. שידוכים:
בני ספרד – נמנעים מראש חודש ממסיבה ורק עושים "וורט" (משמעות השו"ע תקנ:א ,ב בן איש חי דברים ובכף החיים) בני אשכנז – מותרים בכיבוד קל בלי ריקודים ונגינה ונוהגים לשיר בפה (משנ"ב, ט"ז)
ה. קניות:
ממעטים במשא ומתן כולל קניית חפצים, בגדים, רהיטים אפילו שאינם טעונים שהחיינו, ואפילו לצורך שימוש אחר ת"ב, ואפילו לא עבור קטנים (שמעתי מהגרי"י פישר זצ"ל) – ובפרט לא תכשיטי זהב וכסף. אפילו לא נעלי "תשעה באב" אא"כ אין אחרים, יקנו פשוטים (קרוקס) –הגר"מ פיינשטיין זצ"ל.
קניות מותרות:
א. צרכי נישואין הסמוכים לאחר תשעה באב (משנ"ב, י"ד).
ב. לצורך פרנסה, מותרת אפילו קניית רכב, ולברך שהחיינו לאחר ת"ב (ברכב משפחתי מברכים "הטוב והמטיב", ברכה המותרת בימים אלו).
ג. מצרכי מזון, כולל בשר (אין איסור מראית העין, שהרי אכילת בשר מותרת בשבת, סעודת מצוה וכו').
ד. דבר אבד, כגון שהמחיר עלול לעלות או כשישנה הזדמנות חד פעמית (הגרי"ש אלישיב זצ"ל), ועדיף לקנות ולבוא לקחת אחרי ת"ב.
ה. מותר להזמין רהיט, ויש לקבלו אחרי ת"ב, הגיע לפני – יש לכוון שלא לזכות בו אלא לאחר ת"ב.
ו. צרכי בריאות הגוף – מאוורר, משקפיים, שעון, הלבשה אישית, כשאין יותר. ושמעתי מהגר"י פישר זצ"ל שעד שבוע שחל בו ת"ב עדיף לקנות לבנים וגרבים חדשים מאשר לכבס ישנים (לבני אשכנז).
ז. קניית ספרים – מותרת, כל הנחוץ ללימוד, והוא הדין ציצית תפילין ומזוזות (דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל).
ח. קניה ונתינת מתנות – כנראה מותר (לתקן שנאת חינם), פרט ליום ת"ב עצמו, ואמר לי הגרי"ש אלישיב זצ"ל – "לא זר פרחים מפואר"… מתנה לבר מצוה, ברית – נחשבים כ"דבר אבד", כי אם לא יתנו כעת אולי לא יתנו לעולם (הגר"י שורץ שליט"א). מתנה ללידה עדיף להביא דבר לתינוק מאשר ליולדת (שמעתי מהגרי"י נויבירט זצ"ל)
ו. עשיית בגדים:
- אין לתפור, לסרוג, לרקום בבגד חדש, אפילו לא ייגמר קודם ת"ב (בן איש חי). איסור מיוחד בתפר או רקמה של שתי וערב (שבטלה אבן השתיה), מצוי בתיקוני גרביים. להגר"ע יוסף זצ"ל אין לעסוק אפילו לא בגזרות בבד. ויש מתירים (בצל החכמה ושבט הלוי).
- תופרת מקצועית שנמסרה לה העבודה לפני ר"ח, מותרת להמשיך ולתפור עד שבוע שחל בו (באור הלכה). והשנה אף לבני אשכנז אין שבוע שח"ב, ומותר אפילו במכונה ובמעשה אומן, אך להעביר ללקוחה אחרי ת"ב.
- תיקונים בבגד ישן: תפירת כפתור, קרע, טלאי – מותרים (כף החיים), אך אין ראוי לאגור את כל התיקונים המצטברים בשנה לימים אלו (הגר"מ פינשטיין זצ"ל). אבל תפירת בגד מחדש אחרי פירוק, והפיכת חצאית מצד לצד – מוגדרת ככיבוס ואסורה (מרן החזון איש זצ"ל). מכפלת בבגד חדש – אסורה (כסיום בגד).
- וילונות כלי מיטה – מותר לתפור, כיון שאינם בגד. ומכל מקום אין לתלותם אלא כשיש צורך כגון: צניעות, הגנה משמש וכדומה (שמעתי מהגר"מ הלברשטם זצ"ל).
- אריגת גובלן, כיסוי חלות, שטיחונים – מותרת (שמעתי מהגרח"פ שיינברג זצ"ל). מותר לנערות במחנה קיץ לעסוק בעבודות רקמה – הגרש"ז אויערבך זצ"ל בשלמי מועד עמ' תפ"ט והליכות שלמה עמ' תכו.