משנכנס חודש אב ממעטים בשמחה, כלומר שאין עוסקים בדברים המשמחים כלל, ויש אומרים שמותר לעסוק בדברים המשמחים, אך יש למעט בהם. דין זה הוא עד לאחר תשעה באב, ויש שכתב – עד לאחר י' באב. ויהודי שהוגשה כנגדו תביעה משפטית בידי גוי, ישתדל לדחות את המשפט עד לאחר תשעה באב, כיון שהזמן מסוגל להפסד לישראל, ויש אומרים – עד לראש חודש אלול.
כחלק מחובת המיעוט בשמחה, אסרו חז"ל לעשות מספר דברים מראש־חודש ועד לאחר תשעה־באב, ומהם:
1. קניה ומכירה שיש בהן שמחה, כגון קניית כלי כסף, רהיטים גדולים וכדומה; ויש אומרים שיש למעט בקניה ובמכירה מכל סוג שהוא, ובזמננו אין מחמירים בכך;
2. בנייה שאינה נצרכת למגורי הבונה, אלא להנאה או לרחבות בעלמא;
3. נטיעה להנאה, כעצי נוי וכדומה. וכל אלו מותרים לצורך מצוה, או למניעת הפסד, וכל־שכן למניעת סכנה.
תפירת בגדים, תיקונם ורכישתם בתשעת הימים
אין לתפור בגדים חדשים ולא לקנותם בתשעת־הימים, מפני השמחה שבדבר. חייט לא יקבל הזמנות חדשות מיהודים בימים אלו, ואף ההזמנות שקיבל לפני ראש־חודש, ימעט בהכנתן כפי אפשרותו, ויש אוסרים לעסוק בהן מכל וכל; אולם, לחייט התופר עבור גויים, והדבר מפורסם, מותר לכתחילה אף לקבל עבודות חדשות בימים אלו ולהשלימן. תיקון בגדים ישנים בתשעת־הימים – נחלקו הפוסקים אם הוא מותר לכתחילה או רק במקרה שאין בגד אחר ללבוש, אולם, שינוי מידת הבגד, או תפירת בגד חדש מפיסות בד של בגד ישן, אסורות לכל הדעות. כמו כן, סריגה, רקימה וכדומה, אסורות בימים אלו, אך יש מקלים בכך בעת הצורך; ולימוד תפירה ללא יצירת בגד כלשהו – מותר, וכן הטלת ציצית בבגד – מותרת.
[סימן תקנא, סעיפים א-ב ז, ס"ק א, ב, יא, יד, מו, נא ו־נב, שעה"צ ס" ק א, ב, ט, יג ונה וביה"ל ד"ה ונהגו; ביאורים ומוספים דרשו, 1, 13, 57, 58, 61, 62, 64 ו־66]