איסור כיבוס וגיהוץ
לבני אשכנז: איסור כיבוס חל מכניסת ר"ח. החלה המכונה לפעול לפני השקיעה – אין חיוב להפסיק פעולתה. (הגר"נ קרליץ זצ"ל). לבני ספרד: האיסור רק בשבוע שחל בו ת"ב.
האיסור כולל: אפילו להניח לאחר ת"ב, ואף לא למסור למכבסת גויים, כולל ניקוי יבש (אגרות משה). גיהוץ ככיבוס (הגרי"ש אלישיב זצ"ל) מותר לבעל מכבסה בן אשכנז לכבס לבני ספרד, עד שבוע שחל בו ת"ב.
ניקוי כתם מקומי בבגד: מותר, אפילו נתלכלך לפני ר"ח, אבל רק כשאין אחר. ומותר אפילו ישנם שלשה כתמים בשלשה מקומות בבגד – כי אין בזה שמחה והסחת דעת מהאבלות (הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
ניקוי אבק במברשת: כף החיים והחזון איש – אסרו. אבל כשהדבר נוגע לכבוד הבריות – מתירים.
צחצוח נעליים: בשעת הצורך, מותר ללא הברקה. לכבוד ש"ק (בני אשכנז) מותר כרגיל (אג"מ). ולדעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל – אכן, שלא לכבוד שבת – יש להימנע.
יוצאים מן הכלל באיסור כיבוס:
א. לכלוך שאם לא יכובס מיד, לא יתנקה מן הבגד – מותר לנקותו.
ב. התלכלכו כל בגדיו מותר לשטוף במים בלי סבון, כולל גרביים לבנים (כתם מקומי מותר כנ"ל אפילו בסבון).
ג. בגדי ילדים קטנים, מותר לכבס ואף למלא מכונה: עד גיל 5-6 (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל). והוסיף: ומה שכתב במ"ב, פ"ג "מ"מ לא יכבסו הרבה ביחד", הדבר אמור ביחס לאופני הכיבוס שנהגו בעבר, אבל בכיבוס ביתי במכונת כביסה, לא נאמרה מגבלה זו, ואף מותר לתלותם בפרהסיה, כשניכר שהם של קטנים (כל זה מדברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל), כולל כלי מיטתם ומצעים (שמעתי מהגר"מ הלברשטם זצ"ל).
בגדי ילדים הגדולים יותר, מותר לכבס רק עד שבוע שח"ב (לאשכנזים), בגד בגד, לפי הצורך. התלכלכו כל בגדי הילד ולצורך ש"ק – יש להתיר אפילו בגיל 8 – דעת הגר"ש וואזנר זצ"ל.
ד. מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר (אף לגדול) לכבס מראש חודש עד השבת (משנ"ב תקנא,כט).
ה. כיבוס פאה (כשרה): הגרח"פ שיינברג זצ"ל הקל. להגרי"ש אלישיב זצ"ל רק אם אין כיסוי אחר, ומשום כבוד הבריות – לכל הדעות, מותרים ריענון והתזת ספריי.
לבישת והצעת מכובסים
לבני אשכנז – האיסור מראש חודש, לבני ספרד – בשבוע שחל בו ת"ב. האיסור כולל: מגבות, מפות שולחן, כלי מיטה. ורשאים בני אשכנז לתת לספרדים להסיר טריות עד שבוע שחל בו (כגון לנוח מנוחת צהריים עד שבוע שחל בו על סדינים שלא הספיקו האשכנזים להכין לעצמם – כדלהלן) לפני ר"ח.
סדר החומרה בלבישת הבגדים:
אין ללבוש מכובסים ומגוהצים, ולא בגדי שבת בחול, וכל שכן לא חדשים אפילו אינם ראויים לברכת שהחיינו.
בגד של זיעה: לבנים, גרביים וכן חולצה הנוגעת בבית השחי (כשלובשים גופיה קיצרת שרוולים) במקומות החמים – נהגו להקל, למי שסובל מהזיעה, להחליף למכובסים (שו"ת שלמת חיים ד, ד – גרביים ומטפחות. שו"ת קנין תורה א, קט מועדים וזמנים ח, שלח וערוה"ש יו"ד שפט, ו), וכן הורני הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ביקש שאביא לו שו"ע יו"ד והראני בפתחי תשובה שפ"ט, ד והוסיף: "אף שיש מדייקים לא כן". ועל כן, לדבריו, מן הדין, אין חובה להכין חולצות שבבית השחי נוגעות בגוף, כנ"ל, ויש שנהגו להחמיר, בפרט ב"שבוע שח"ב".
היתרים מיוחדים:
א. לצורך השתתפות בשמחת ברית מילה (ההורים המוהל והסנדק – אף בגדי שבת), פדיון הבן, ובבר מצוה הבחור והוריו מותרים גם בבגדי שבת (הגרי"ש אלישיב זצ"ל) וכן הסבא יכול לחבוש השטריימל או כובע של שבת (הגרש"ז אויערבך זצ"ל).
הערה: בבר מצוה, אפילו ביום הבר מצוה, או כשהנער דורש, לא ישיר חזן ואין להפעיל מוזיקה אפילו מוקלטת (כן הורני הגרש"ז אויערבך זצ"ל).
ב. לצורך שידוכים – באורחות רבינו ב, קל"ב כתב שהחזו"א התיר ללבוש אפילו בגד חדש וכל שכן מכובס כדי להיפגש. והגרי"ש אלישיב זצ"ל הורני: "אם נראה שדבר זה יכול להועיל – מותר ללבוש בגדי שבת". ומ"מ לא לכבס או לגהץ, בכל הנ"ל.
ג. לצרכי בריאות.
ד. כשצריך להיפגש עם אנשי שררה ושלטון או לצורך פרנסתו – שו"ת אגרות משה ובצל החכמה ד, קלח.
ה. כיפה, כובע ופאה לא חדשים מותרים בחבישה אפילו מכובסים.
הכנה לצורך הלבישה:
בני אשכנז – לקראת ר"ח, ובני ספרד – לקראת שבוע שחל בו: יש ללבוש הבגד זמן מה. לדברי ה'בן איש חי' (דברים, ו הובא בכף החיים, צא) – שעה אחת. ואמר לי הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבימים מאד חמים די ברבע שעה, בגד בגד ולא כמה בגדים זה על זה, שלא כ"דעת קדושים" (יו"ד שפ"ט) שאפשר מספר בגדים יחד לשעה.
לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל (ילקוט יוסף ח"ה עמ' תקס"ד) יש להכין גם לבנים וגרביים לפני שבוע שחל בו ע"י לבישתם חצי שעה. בגדי ילדים עד שהגיעו למצוות אין צורך להכין (שמעתי מהגרי"י נויבירט זצ"ל).
שכחו להכין: אפשרי בשבת חזון להחליף בלא לומר שמכינים לימות החול, ועדיף להחליף לפני הליכה לתפילה או לאחר מנוחת הצהריים.
מגבות שלא הוכנו אפשר לחלקם בין הנוטלים ידיים לסעודה, בשבת, וינגב כל אחד במגבת אחרת.
שכחו גם בשבת: יש שהתירו להניח הבגד על הרצפה (במקום שאינו נקי לגמרי) במשך כחצי שעה. או לדרוך ולרמוס עליו, אולם שמעתי ממרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שאין לסמוך על זה אלא לעניין לבנים וגרבים (למחמירים להכינם), ולדעתו, מועיל יותר, להניח את הבגד המכובס תחת המזרון, ולישון עליו בלילה.
דעת חזון עובדי'ה ח"ב עמ' רפב
באתר ילקוט יוסף מובא המקור הנ"ל להתיר לבישת בגדי זעה (לבנים וכמדומה גם גרבים) בשבוע שחל בו.