על הניסים ועל הפורקן
התפילה 'ואל תשליכנו לעת זקנה', הינה אחת התפילות שהאדם צריך להתפלל אותן בכוונה גדולה במיוחד, ולבקש ולהתחנן מהשי"ת שימי הזקנה יעברו עליו בשמחה ובמנוחה.
הגיעו אלינו בניו של יהודי זקן, וסיפרו שאביהם חלה באלצהיימר. אחת התופעות של המחלה מתבטאת בכך שכל דבר ישן שנקלע לפניו ברחוב – הוא מכניס אותו לביתו, עד שהבית הופך להיות צפוף מאוד, ולאמא שלנו כמעט ואין מקום לזוז בבית…
המצב הגיע לידי אבסורד של ממש, וכשהוא רואה, למשל, מטאטא ישן ברחוב, עגלה שבורה, וכל מיני גרוטאות, הוא מכניס הכל הביתה, וממלא בכך את כל החדרים והמסדרונות, המטבח, ואפילו את חדר השינה…
במצב שבו הוא נמצא, ברור שאין מה לדבר איתו על כך, ואין מה לשכנע את האבא שיפסיק ממנהגו זה. הבנים שואלים מה עליהם לעשות, שכן המצב מחמיר מיום ליום, וקשה מאוד לחיות בצורה שכזו…
אמרתי להם שהפתרון, לכאורה, פשוט. עליהם ליצור קשר עם עובד עירוני, שיבוא ויראה את המצב בבית. אחר כך ייגש העובד לאחד מבתי הדין, ויגיש תביעה נגד הזקן. שכן, האדם מחויב לתת לאשתו מדור לגור בו, ואם המצב הגיע עד כדי כך שהיא אינה יכולה להתגורר בדירה, הרי שבית הדין יחייבו את הבעל לשכור דירה לאשתו.
מימון השכירות יעלה לו כמה אלפי שקלים, "ויכולני להבטיחכם שבכך יסתיים העסק, שכן אביכם לא ירצה להוציא סכום כזה מדי חודש בחודשו…" אמרתי לילדים. הדגשתי שאסור שכתב התביעה יוגש מצד האם, ולכן הם צריכים לגייס את סיועו של העובד, כדי שהוא יגיש את התביעה, ולא אשתו של הזקן.
משהגיעו הדברים לידיעת האשה, היא שללה את הרעיון באופן נחרץ, ואמרה בעיניים דומעות: "אינני מוכנה שיגישו תביעה נגד בעלי!!! הרי הוא האדם שהטיב לי לכל אורך שנות חיינו, וכיצד אהיה מוכנה שבגללי יגישו נגדו כתב תביעה??? למרות שהדבר נעשה כדי להחזיר את הבית למצב נורמלי, אני מוכנה להמשיך ולחיות בצורה כזו, עם כל הקושי הכרוך בכך, והעיקר שלא יגישו נגדו שום תביעה!!!"
היו אלו דיבורים של אשת חיל. ביטויים של אשה, המכירה בערכו הרם של בעלה, וגם כאשר הוא נמצא במצב קשה כל כך, חשיבותו אינה יורדת בעיניה, והיא מעדיפה להמשיך ולסבול, ולא לתבוע אותו, גם אם הכל יודעים ומבינים שהתביעה הזו אינה נגדו, אלא נועדה 'לעקוף את הבעיה', ולאפשר לה לחיות חיים תקינים.
אבל הסיפור עדיין לא נגמר.
בני הבית סיפרו לי שעקרת הבית היתה חולה במחלה הידועה, רח"ל, ולאחר המקרה הנ"ל, בו סירבה להגיש כתב תביעה נגד בעלה – הלך הגידול והצטמק…
הרופאים לא ידעו את נפשם מרוב השתאות, ולא היה בפיהם שום הסבר הגיוני להצטמקותו של הגידול המסוכן. כאשר שמעתי את סופו של הסיפור, אמרתי לבני הבית: "אמא שלכם עשתה דבר 'לא הגיוני', והסכימה לוותר על התביעה נגד בעלה, מתוך נכונות מלאה להמשיך ולחיות בצפיפות נוראה, לכן גם השי"ת עשה עמה דבר 'בלתי הגיוני', וריפא אותה מן המחלה"!
(מתוך 'קול ברמה' כסלו תשע"ז)