מדוע לא חוששים לחימוץ בחיטים שאכל מהם עכבר? • מה הדין בדגן שצמח מלחות הקרקע? • וכיצד ינהג בעל נפש בעניין חיטים המצומחות מלחות הקרקע? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"ג סעיף א' – ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שעושה עיסה מחיטים או מאורז, אם יש באותה עיסה טעם דגן, יוצא בה יד"ח בפסח, ואע"פ שמבואר בסעיף א', שמצה העשויה מאורז לא יוצאים בה יד"ח מצה בליל יו"ט ראשון של חג הפסח, בכ"ז זה הכל מצה העשויה מאורז, אבל מצה העשויה מקמח של אורז ומקמח חיטים יחד, יוצאים בה יד"ח מצה בליל יו"ט ראשון של חג הפסח, ומביא המ"ב, שאע"פ שהחיטים הם מיעוט ביחס לאורז, והאורז הוא הרוב, יוצאים בה יד"ח מצה אם יש בעיסה טעם דגן, כיוון שטבע האורז להיות נגרר אחרי החיטים, וממילא כאשר החיטים מחמיצים, גם האורז מחמיץ, ויוצא שמדובר בעיסה שיכולה לבוא לידי חימוץ, וכל זה רק באורז עם חיטים, ולא באורז עם שאר מיני דגן.
במ"ב יש שני פשטים על איזה אופן מדובר, לפי הדעה הראשונה, גם אם כמות הקמח של החיטים שבעיסה הוא פחות מכזית בכדי אכילת פרס, האורז נגרר אחרי החיטים והוא מחמיץ כמותם, ויוצאים באותה עיסה יד"ח מצה בליל יו"ט ראשון של חג הפסח, גם אם כמות החיטים אין בה כזית בכדי אכילת פרס, אבל כאשר מדובר בעיסה מאורז ושאר מיני דגן, אם יש בהם כמות של כזית בכדי אכילת פרס, הדין הוא שכל העיסה נחשבת כמו שהיא של דגן, ויוצאים בה יד"ח אכילת מצה, והפשט השני מחמיר יותר וסובר, שגם בחיטים צריך שיהיה כמות של כזית בכדי אכילת פרס, ואילו בשאר מיני דגן, צריך שיהיה רוב של מיני הדגן, ומביא המ"ב שאמנם לכתחילה צריך לחשוש לדעה השנייה, אבל בדיעבד אפשר לסמוך על הדעה הראשונה.
טחנו חיטים לקמח לעשות מהם מצה לפסח, אבל לא ביררו, דהיינו, יש חיטים כאלו שעכבר אכל מהם, ויש חשש שמא הרוק של העכבר החמיץ את הגרגיר, ובכ"ז יוצאים בזה יד"ח מצה, כיוון שהגרגיר לא מחמיץ ממיעוט רוק שבפי העכבר, ולכן גם אם אין שישים כנגד אכילת העכבר, יוצאים יד"ח אכילת מצה.
דגן שצמח מלחות הארץ, שהוא נחשב כחמץ גמור, בדיעבד אפשר לצאת יד"ח בקמח שמעורב בו חיטים כאלו שצמחו מלחות הארץ, וטעם הדבר מבאר המ"ב, כיוון שהחיטים שהם חמץ, מתבטלות בחטים הכשרות, וגם בפסח מותר לאפות בקמח שיש בתוכו קמח מחיטים שהם חמץ, כיוון שהקמח האסור נתבטל בקמח המותר לפני פסח, וקמח עם קמח זה לח בלח שאין חוזר וניעור בפסח, אבל בעל נפש יחמיר לעצמו לאפות כשיש לו חיטים כאלו שהם מצומחות, כיוון שיש לחשוש שמא החמץ חוזר וניעור.
אומר הרמ"א, קמח שנעשה מחיטים שיש בתוכם גם חיטים מצומחות שהם חמץ, מצה מותרת, אבל צריך לראות שיש בחיטים הכשרות שישים מול החיטים המצומחות, ואומר המ"ב, שאם אין שישים, הוא צריך לברור את החיטים המצומחות ולהוציא אותם, ולהעמיד אותם על כמות כזאת, שיש בחיטים של ההיתר שישים מול המצומחות, ומביא המ"ב נידון, האם מותר להוסיף חיטים כשרות, ועי"ז למעט את אחוזי החיטים המצומחות, ולבטל אותם, האם יש בזה ביטול איסור לכתחילה? ומביא, שיש אומרים שמותר, כיוון שזה לפני פסח, ועדיין לא הגיע זמן האיסור, וממילא זה לא נקרא מבטל איסור לכתחילה שאסור, אבל רוב הפוסקים אוסרים בזה, ובשעת הדחק יש לסמוך על המקילים, ולערבם יחד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א