שח הגר"י זילברשטיין שליט"א: ת"ח המתגורר בבאר שבע סיפר לנו, שיום אחד מתקשר אליו אביו ומבקש ממנו שיעזור לו בתיקון חלק שהתקלקל באופניו. "אני מתעסק בצרכי סת"ם", מספר הת"ח, "ולמרות שהייתי מאוד עסוק, ואנשים קבעו אתי בענייני הסת"ם, דחיתי את כל הסידורים הללו, והסכמתי לגשת מיד לביתו של אבי, כיון שמדובר במצווה היקרה של כיבוד אב ואם.
"בסופו של דבר לא יכולתי לסדר את התקלה לבד, ונאלצתי לסור לחנות אופניים על-מנת שיתקנו את הבעיה. בחנות היה תור ארוך, וכך נמשך הזמן ונמשך, עד שרק כעבור שעתיים התכוננתי לצאת מהחנות.
"והנה, לפני שיצאתי, שמתי אל ליבי שיש איזשהו חדרון בחנות שלפי ההלכה זקוק למזוזה, ובעל החנות לא השגיח בכך. הערתי על כך למוכר, וכיון שהיתה בו יראת-שמים, הוא שאל אותי על-אתר אם אני יודע היכן משיגים מזוזה מהודרת. הצגתי את עצמי כמי שמתעסק בסת"ם, ואמרתי לו שאני עצמי יכול לספק לו את המזוזה. המוכר שמח מאוד, ואמר שהוא רוצה להזמין אצלי 4-5 מזוזות, כי גם בביתו יש כאלו שהוא צריך להחליפן.
"וזו היתה רק ההתחלה…
"אדם נוסף שעמד בחנות והמתין לתורו, שמע את הדברים, והודיע לי שהוא זקוק ל-25 מזוזות, לביתו-שלו ולבתיהם של שניים מבניו. 'הבוקר החלטתי לברר היכן יש סופר סת"ם שאצלו אפשר לרכוש מזוזות מהודרות', סיפר לי, 'והנה זימן לי הקב"ה אותך, כאן בחנות, כדי שלא אצטרך לטרוח'… האיש ביצע הזמנה של 25 מזוזות, והודיע שיזדקק לכמות נוספת, גם לבית הכנסת בו הוא משמש כגבאי.
"והנה מתוך שלא התעצלתי במצוות כיבוד אב, הרווחתי ממכירתן של כ-30 מזוזות. ברור כשמש שלא זו היתה כוונתי בקיום המצווה, אבל בזכות שהזדרזתי בכך, כדי לקיים את רצון ה' שציווה עלינו לכבד את הורינו, התגלגלו הדברים שיצאתי ברווח".
(פורסם במגזין 'במה', ובביטאון 'קול ברמה' בעריכת הרב משה מיכאל צורן שליט"א)