שאלה: און בן פלת אשתו הצילתו בחכמתה (סנהדרין ק"ט, ב'), מהי החכמה הגדולה?
ושמעתי בשם הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, כי בתקופה של מחלוקת כשאחד מדבר לעניין- חכמה גדולה היא!
תשובה: (נהנה הרב מאוד מהנ"ל והוסיף) מעשה באדם שהתקוטט מאד עם אשתו ולא התנהג כיאות, אבא זצ"ל קרא לו ולא בא, עד שהתגרש אח"כ. באו לשאול את אבא ז"ל על הגירושין (לצורך שידוך) ואמר שהוא אברך טוב מאוד, רק כאשר מגיע למחלוקת מאבד את עצמו, ובאמת התחתן והיה בסדר. טענות רבות היו עליו, ובכ"ז אבא אמר עליו כך, והיה פלא שאמר כן.
לא להתפעל מביקורת
דיבר פעם הרב שליט"א שלא להתפעל מביקורת של בנ"א , ואמר: אבא זצ"ל אמר לי על הפסוק (תהילים ק"ז, ט"ז) "ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש ה'" . משה היה מופרש ומובדל ועלה לשמים – טענו עליו שצריך להיות במחנה, ואילו אהרן שהיה רודף שלום וכו' והיה במחנה – טעון טענו עליו כי קדוש ה' צריך להיות מובדל ומופרש!
ישנה מליצה, וכמדומה שכתובה בקדמונים: פעם אחת הלכו אב ובנו, האב רכב על החמור והבן הלך רגלי, פגש אדם אחד את האב ואמר לו: ואיך לא תרחם על בנך? ירד מהחמור והעלה עליו את בנו, פגש אדם שני ואמר לבן: וכי זה כיבוד אב? ועלו שניהם על החמור, פגש אדם שלישי ואמר: וכי איך לא תרחם על החמור? וירדו שניהם. פגש ברביעי ואמר לו: שלושה חמורים הולכים ואין אחד רוכב על חמורו? סוף דבר היה שלקחו החמור ושמוהו על שכמם… זה הסוף של מי שמתפעל ממה שאומרים לו…
עד כמה עמוק "הגיהנום"
אמר הרב שליט"א: שמעתי מהגה"צ רבי אליהו דושניצר זצ"ל (ב"ועד" שאמר בישיבה בפ"ת), בא וראה עד כמה נורא הוא עומק הגיהנום, כי הנה בתלמוד ירושלמי (סנהדרין פרק י' סוף הלכה ד'): "כך היתה עדתו של קורח שוקעת ויורדת (בגיהנום) עד שעמדה חנה ונתפללה עליהן", והנה מזמן קורח ועדתו ועד חנה עברו כמה מאות שנים. ובכל זאת ירדו וירדו, עמוק עמוק, ואם לא שבאה חנה ונתפללה עליהן" היו ממשיכים לירד עמוק יותר ויותר. הרי לנו מכאן עד כמה עמוק הגיהנום, והוא נורא למתבונן!