במעמד רווי רגש ורב רושם, שהתקיים בביתו של מרן ראש ישיבת סלבודקא הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א, צויין הארוע המרכזי בחיי העולם היהודי עם סיום חלק ב' ותחילת החלק השלישי במשנ"ב במסגרת לימוד 'הדף היומי בהלכה' של ארגון 'דרשו'. במעמד הביעו גדולי התורה את הערכתם ליוזמה, שהוכחה כמסוגלת להביא לכך שכל בחור ואברך, כמו גם 'בעלי בתים', יזכו באמצעותה להגיע לידיעה נרחבת בהלכה, ובפרט בהלכות הנחוצות כמו בהלכות שבת החמורות.
במעמד שהתקיים בביתו של ראש ישיבת סלבודקא בבני ברק השתתפו הדיינים ומורי ההוראה הלא המה הרבנים הגאונים: הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א ראב"ד בד"ץ בני ברק ורב שכונת רמת דוד, הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א גאב"ד 'שערי הוראה' ורב מערב ב"ב, הגאון רבי יהודה סילמן שליט"א אבד"ץ ב"ב ורב קהל חסידים רמת אלחנן, הגאון רבי שבח רוזנבלט שליט"א ראש בתי הוראה ב"ב, הגאון רבי יהודה אריה זילברשטיין שליט"א רב דחסידי גור ב"ב, הגאון רבי יהודה אריה דינר שליט"א רב קהילת 'דברי שיר', הגאון רבי יהודה אריה שוורץ שליט"א מרא דאתרא קרית הרצוג, הגאון רבי יהושע ברכץ שליט"א רב קהילת יוצאי צרפת וראש כולל 'עץ חיים', הגאון רבי שלמה גוטפריד שליט"א מרא דאתרא גני הדר, הגאון רבי ישראל מרמרוש שליט"א רב קהילת 'חניכי הישיבות' שיכון ג', הגאון רבי אברהם יצחק רובין שליט"א רב 'קהילת בני תורה' רחובות, הגאון רבי מאיר סירוטה שליט"א מו"ץ ב'עדה החרדית', הגאון רבי שמשון אלטמן שליט"א, הגאון רבי אפרים רוטשילד שליט"א רב קהילת 'משובב נתיבות'. כן נכחו במעמד מספר מגידי שיעורים שהחלו במסירות השיעורים לפני שבע שנים ועתה זכו לסיים את ספרי המשנה ברורה כולם, שנלמדו על ידם בלימוד עקבי ורצוף דבר יום ביומו.
את המעמד פתח הגאון רבי יהודה אריה דינר שליט"א, שעמד על הכתוב בפרשת השבוע בו למדנו על קללות בלעם הרשע שהפכו לברכות. וקשה, שאל, מה ראה בלעם לפתוח ב'מה טובו', בדיבורים על בתי כנסת ובתי מדרשות? אלא שגם בלעם ידע כי כל עוד עסוקים בני ישראל בלימוד התורה, אפילו 'יודע דעת עליון' לא יכול לפגוע בעם ישראל. רק כאשר אין רח"ל תורה – אפשר לפגוע בעם. והיום, בזכות יוזמה מבורכת זו של 'הדף היומי בהלכה', עסוקים בכל שדרות העם בלימוד התורה, בהלכה למעשה.
להלן הרחיב ב'חידושו של דרשו כשלשם כך הביא משל בבן כפר שהגיע לכרך הגדול והשתומם בראותו בניין רב קומות. תהה איך מגיעים עד לקומותיו הגבוהות והראו לו את המדריגות שבאמצעותן ניתן לעלות שלב אחר שלב עד לקומה הגבוהה. "כך גם בחור או אברך פשוט, הוא מסתכל על הלכות שבת וחוטף פחד. שבת, בורר, טוחן, בישול, עבירות דאורייתא, איך אפשר לדעת? הוא מתחיל ללמוד אך לא פעם קורה שמתייאשים. והחידוש הוא שישנו את ה'הלכה יומית', כל יום עוד עמוד ועוד עמוד, כל עולים קומה ועוד קומה עד למעלה…"
אחר נשא דברים הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א שעמד על חומרת עוונו של המחלל שבת, שגרוע אף יותר ממכה נפש, רח"ל. וכפי שמביא רש"י בשם חז"ל ש'למה נסמכה פרשת מקושש אצל ע"ז, לומר לך ששקולה כנגד כל התורה כולה'. ואם השבת חמורה כל כך, ברור שיש לעשות כל מאמץ כדי ללמוד את ההלכות כשרק כך נוכל לדעת את הדרך בה נלך, וזאת אפשר להשיג רק בלימוד יומי קבוע ורצוף שהוכח כמסוגל להביא לידיעה נרחבת וברורה, ואז אפשר להגיע להשגת רום מעלת השבת שהיא 'מקור הברכה'.
בקשב רב נשמעו דבריו של נשיא 'דרשו', רבי דוד הופשטטר, שנשא משא תורני מרתק בו עמד על סמיכות מצוות 'פרה אדומה' לפרשת קורח, שכן הדין נותן שמצווה זו תוזכר בחומש ויקרא, לצידם של הקרבנות. מה גם שבמצוות פרה אדומה נצטוו במרה, ומדוע מוזכרת דווקא כאן, בתום ארבעים שנות הליכתם במדבר?
וכאן שזר את הדברים כמין חומר: בפרשת הביכורים נאמר 'ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם' – ועל כך דרשו חז"ל: אין לך אלא כהן שבימיך. ומדוע בכהנים נאמר 'בימים ההם'? אלא שהכהנים הם המדריכים את עם ישראל, שבט לוי, ועל כך נאמר שיש לבוא אל הכהן שבימיך, מנהיגי הדור שבכל דור ודור. וזוהי הסמיכות לפרשת קורח, שאחר שלמדנו על מתנות הכהונה בו נלמד ענין הכהונה שמקבלים מעם ישראל את המתנות אך בה בעת קונים את הכהונה בהתמסרות לעם ישראל ובקבלת עול, נלמד עניין הפרה אדומה שבכוחה יכול הכהן 'שבימיך' לטהר את עם ישראל ולקרבם לאביהם שבשמים.
גם כאן, זוכים אנו להסתמך על שולחן גבוה, לשמוע לדברי גדולי הדור שבימינו, עיני העדה, המדריכים אותנו ומורים לנו את הדרך. "אשרינו שבדורינו יש לנו גדולי ישראל, ויש לנו גדולי ראשי ישיבות ופוסקים שמטילים עלינו ועל עם ישראל את העול המתוק הזה להצטרף עם ישראל ביחד בלימוד ההלכה כל יום, כשכך, בזכות האחדות הקיימת בין כל חלקי העם השותפים כולם בלימוד ההלכה, נזכה להגיע לגאולה האמיתית".
הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, עמד על חשיבות לימדו הלכות שבת, כשבזה מקיימים מצוות 'שמור וזכור' גם בימי החול, כדברי הרמב"ן שאומר כי מצווה זו תמידית ואינה מקויימת רק בשבת, וזאת כאשר לומדים את ההלכות כשכך ניתן להקפיד על קיומן ביום השבת. ומי שטרח בער"ש יאכל בשבת, כאשר מי שמקפיד על לימוד הלכות שבת, זוכה להגיע לשמירת שבת כהלכתה ולשמור על כל פרטיה ודקדוקיה.
המעמד הסתיים בדבריו המדודים של המארח, מרן ראש הישיבה שליט"א, שבמילים קצרות אך נוקבות עמד על גודל מעלתם של הלומדים הקובעים מעיתותיהם ללימוד ההלכה, בלימוד עקבי ורצוף, כשכך זוכים להשיג ידיעת נרחבת בהלכה: "ארצה לברך את הלומדים היודעים את הערך של לימוד הלכות שבת וכל ההלכות, שזהו בנין כל היהדות כשעל ידי כן אפשר להגיע לשמירת המצוות. שכן, אי אפשר להמשיך ולדעת בלא לדעת הלכות שבת בפרטיהן ופרטי פרטיהן, ורק כך זוכים ללמוד את כל ההלכות". לסיום בירך את המייסד, נשיא 'דרשו', כי "יזכה לכל הטוב בכל המעשים הגדולים שהוא עושה עוד ועוד, לאורך ימים טובים, אמן".
כאן המקום להביע רגשי תודה להר"ר אברהם ישעי' קרליץ שליט"א והרה"ג ר' חיים משה כץ שליט"א, ראש כולל במתיבתא דשערי הוראה, שטרחו וסייעו בקיום מעמד נשגב זה שהשפעתו תהיה רבה על ציבור הלומדים.