יום שלישי י"ז בכסלו תשע"ח
מנורה המופעלת באמצעות 'עַמְעָם' – האם מותר לקרוא לאורו בשבת?
כפי שלמדנו, אסור לקרוא לאור הנר בשבת, מחשש שיעשו מלאכה לשם הטבת אור הנר. ונר מוצק ההופך לנוזל תוך כדי בעירה, אסור לקרוא לאורו. והנרות המצויים בימינו, שדולקים היטב, ונותרים מוצקים בכל משך הבעירה – יש שמתירים לקרוא לאורם; ויש שאוסרים. ולדעת המתירים, אם דולקים במקום אחד נרות שמן יחד עם נרות אלו – מותר לקרוא אף לאור נרות השמן, כיון שאם יכהה אורם, דַי באור הנרות האחרים. וכן נחלקו הפוסקים לעניָן אור החשמל, ומנהג רוב ישראל להקל. ומנורת חשמל שניתן להגביר את עוצמתה באמצעות 'עַמְעָם' (דִּימֶר) – נחלקו הפוסקים אם מותר לקרוא לאורהּ. [משנ"ב ערה, ד, וביה"ל ד"ה וכן; ביאורים ומוספים דרשו, 9, 14 ו־24]
מהי הקוּלָא המיוחדת לנואֵם בפני רבים בשבת?
הממנה 'שומֵר' לשעת קריאתו לאור הנר בשבת, דהיינו שישגיח עליו ואם יראה שעומד לעשות מלאכה להטבת אור הנר ימענהו מכך – רשאי לקרוא; (ויש אומרים שלא הותר הדבר אלא לצורך מצוה). אבל סתם אדם הנמצא עמו ולא מינהו לשומר, ואף אם נמצאים במקום אנשים רבים – אינם מועילים להתיר את איסור הקריאה, כיון שאינם מבחינים במעשיו ולא ימנעוהו מעשיית המלאכה. ויש שהורה כי הנואם בפני רבים רשאי לקרוא לאור הנר אף אם לא מינה אחד מהם לשומר, כיון שכולם מביטים בו, ובודאי יבחינו במעשיו וימנעוהו מעשיית מלאכה. [שו"ע ערה, ג, ומשנ"ב י; ביאורים ומוספים דרשו, 18 ו־21]
הקורא בספר – האם יכול לשמש כ'שומֵר' לאדם אחר?
שניִם הקוראים יחד בספר אחד – רשאים לקרוא לאור הנר, כיון שאם יבוא האחד לעשות מלאכה להטבת האור, יבחין בכך חבירו הקורא עמו וימנעהו מכך. ונחלקו הפוסקים אם היתר זה הוא רק לצורך מצוה, כגון לימוד תורה, או אף לצורך של רשות. אולם, הקוראים בספרים נפרדים, אינם רשאים לקרוא לאור הנר, כיון שכל אחד קורא בספרו ואינו מבחין במעשי חבירו; ולדעת הרמ"א – כך הדין גם כשקוראים בספר אחד אך בשני עניָנים שונים. ואדרבה, אדם הקורא בספר אחר – או בעניָן אחר, לדעת הרמ"א הנ"ל – יתכן שאינו יכול אף לשמש כשומֵר (ראה לעיל), כיון שטרוד בקריאתו; ובשעת הצורך ניתן להקל. [שו"ע ערה, ב, משנ"ב ו-ז, וביה"ל ד"ה בשני]