הרב ישראל יעקב פרבר שליט"א והרב יהודה לייב שטיסל שליט"א
מחברי ספר "המנהג"
כיבוד שבעת הרועים האושפיזין עילאין
בחג הסוכות אנו זוכים לארח את שבעת הרועים האושפיזין עילאין הבאים לישב עמנו בצל הסוכה, כמקובל מרבותינו בעלי הקבלה קדושי עליון זי"ע שאורחים נכבדים אלו מופיעים בהודם ובהדרם בתוך סוכתם של ישראל להסב עמנו בצוותא על שולחן החג במשך שבעת ימי הסוכות, ונהגו ישראל עם קדושים לכבדם בכיבוד נאה והדור ומצאנו בזה מנהגים שונים.
הדלקת נרות לכבוד האושפיזין
יש הנוהגים להדליק נרות לכבוד האושפיזין הבאים לסוכה, וכן מצינו המנהג אצל גדולי המקובלים, וכמו שכתב רבי חיים וויטאל זי"ע בספרו "פרי עץ חיים" (חג הסוכות פרק ג) שטוב להדליק שבעה נרות נגד שבעה צדיקים הבאים בסוכה.
ומצינו חילוקי מנהגים לגבי מספר הנרות שמדליקים, יש שנוהגים להדליק בכל יום נר, בליל הראשון מדליקים נר לכבוד אברהם אבינו ע"ה ובליל ב' מדליקים לכבוד יצחק אבינו ע"ה ("כף החיים"סי' תרלט ט), ויש נוהגים להדליק בכל לילה ז' נרות לכבוד כל הז' האושפיזין, וכן המנהג אצל רבוה"ק מבעלזא.
מנהג המקובלים בק"ק בית א-ל בעיה"ק ירושלים מיסודו של המקובל רבי שלום שרעבי זי"ע היה לכבד בהדלקת הנרות את בעלי האושפיזא אלו ששמם כשם האושפיזין של אותו היום ("דברי שלום" אות צא).
בתורתו של בעל האושפיזין
ב"מטה אפרים" (בהגהות "אלף למטה", סי' תרכה קט) הביא המנהג לומר דברי תורה מעניין האושפיזין. וכן נהגו תלמידי הבעש"ט הקדושים זי"ע לדרוש בכל יום מעניין האושפיזין השייך לאותו היום.
הכנת מושב לשבעת הרועים בכל ימי החג
מנהג נוסף שנתקבל בהרבה מקומות ובעיקר בין הספרדים – להכין כסא של כבוד מיוחד בראש השולחן לכבודם של האושפיזין הבאים לשכון בתוכנו בסוכה משך ימי חג הסוכות.
כן כתב החיד"א בספר "עבודת הקודש" שילך להביא כסא שמרופד מפואר לזכר שבעת האושפיזין מעין דוגמא שעושים ביום המילה שמכינים כסא לאליהו הנביא זכור לטוב, וכתוב בזוה"ק שאם לא מכינים כסא לאליהו הנביא הוא לא בא, על כן מכינים גם כן כסא לשבעת הרועים האושפיזין עילאין שיבואו לסוכה.
ובספרי מנהגי ספרד מובא שאין להניח הכסא סמוך לשולחן ממש אלא בצד, כיון שזהו רק לסימנא בעלמא.
הנה מצינו כמנהג הזה אף אצל הדברי חיים מצאנז שנהג להכין כסא אחד לכבוד האושפיזא שחל באותו היום, והיה מזהיר את החסידים בעת שנדחקו סביב לשולחנו שלא ידחפו את כסא האושפיזא שהכינו לכבודו, וכן היה גם המנהג אצל הסבא קדישא מראדושיץ זי"ע.
ויש שהוסיפו להכין בכל ימי החג ז' כסאות לכבוד הז' אושפיזין ולא רק כסא אחד לבעל האושפיזין, כן היה מנהגו של הרה"ק מראפשיץ זי"ע ובנו הרה"ק רבי יעקב ממעליץ זי"ע.
'זה הכסא של שבעת אושפיזין עילאין קדישין'
אצל הספרדים המנהג לומר בכניסתו לסוכה בשימת יד על הכסא של כבוד שהכינו לכבוד האושפיזין 'זה הכסא של שבעת אושפיזין עילאין קדישין', כמו שנוהגים לומר בברית מילה 'זה הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב' ("בן איש חי").
אנשים ששמם כשמות האושפיזין
המנהג בחצרות החסידים שאלו ששמם כשם האושפיזין העמידו יין או משקה בשולחנם של רבותיהם גדולי החסידות, וכמו שכתב הרה"ק רבי לייבל אייגר מלובלין זי"ע שהמנהג בין צדיקי הדור שהאנשים ששמם כשמות האושפיזין מחשבין לשמם כקדושת היום בסוכות ("תורת אמת" שנת תרכח). ופעם אף אמר כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע שמנהג ישראל הוא שמי שיש לו אושפיזא ייתן באותו היום סעודה לכבוד האושפיזא.