- האם על הדגלים היו רשומים שמות השבטים?
מלשון רש"י: "כל דגל יהיה לו אות, מפה צבועה תלויה בו, צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו" – משמע שכל ההבדל בין הדגלים היה רק בצבע של המפה. אולם בתרגום יונתן בן עוזיאל כתב, שמלבד השינוי בצבע הדגלים, בכל דגל היה חקוק שם השבט. (ובנוסף כותב שבדגלי השבטים שהיו ראשי מחנות, היה חקוק גם ציור מיוחד, וראה בהמשך).
- האם מותר לקרוא בשבת את שמות השבטים שע"ג הציורים שבביהכ"נ?
הגרב"צ פלמן זצ"ל מחדש (שלמים מציון במדבר) שלפי התרגום יונתן שעל הדגלים במדבר היו כתובים שמות השבטים, נמצא שהכתב הזה הוא חלק מתמונת הדגל, ואין זה בגדר 'כתב שתחת התמונה' שאסור לקוראו בשבת מדין שטרי הדיוטות, ומשא"כ להמפרשים שלא היו בדגלים את שמות השבטים, יהיה אסור לקרוא בשבת את שמות השבטים מעל גבי הציורים שנוהגים לעשות בבתי כנסת. (ויש לציין למה שכתב בספר 'איל משולש' שנראה שמותר לקרוא הכיתוב שתחת דגלי השבטים ראובן שמעון וכו' שע"ג ארון הקודש, דנחשב כל שם כ'שם בעלמא', ועוד דהוי בכלל דברי תורה, וכן שמע מהגרנ"ק שליט"א).
- אילו ציורים היו על דגלי המחנות במדבר?
בחז"ל במפרשים השונים מוזכרות מספר שיטות בעניין הציורים שהיו על דגלי המחנות במדבר: הראב"ע, רבנו בחיי, והחזקוני כתבו: אריה ליהודה, אדם לראובן, שור לאפרים, נשר לדן – כדמות ד' החיות הנושאות את כסא הכבוד. בזוה"ק כתוב שאצל ראובן היה נשר, אצל דן שור ואצל אפרים אדם. בתרגום יונתן כתב שאצל ראובן היתה צורת אילה, אצל אפרים צורת תינוק, ואצל דן צורת נחש – ופירש השל"ה הק' שהכוונה שהיו לו כנפיים כנשר אבל גופו כנחש. ובילקוט ראובני כתב שאצל אפרים היתה צורת דג (ע"פ קונטרס ענני הכבוד).
- האם היו ציורים גם על דגלי שאר השבטים?
במדרש (במדב"ר ב, ז) כותב שמלבד ארבעה דגלים של ראשי המחנות, היה לכל שבט דגל ובו ציור מיוחד – ומכך למדו המלכויות לעשות דגלים למדינתם! ומפרט המדרש את הציורים השונים: ראובן – דודאים; שמעון – שכם; לוי – אורים ותומים; יהודה – אריה; יששכר – שמש וירח; זבולון – ספינה; דן – נחש; גד – מחנה; נפתלי – אילה; אשר – אילן זית; יוסף – "בין לדגל אפרים ובין לדגל מנשה מצויר מצרים, ע"ש שנולדו במצרים"; אפרים – שור; מנשה – ראם; בנימין – זאב (וכן מובא גם במדרש תנחומא במדבר סי' יב). ובתולדות יצחק למהר"י קארו כותב שלראשי המחנות היו דגלים גדולים ולכל השבטים היו דגלים קטנים וברבינו בחיי כתב שלשבט לוי לא היה דגל (ע"פ קונטרס ענני הכבוד ועוד).
- איזה סימן היה בדגלים לענין שבת?
בילקוט ראובני (במדבר ב' ב') הביא בשם מדרש, שעל דגלי השבטים היו נראים ב' אותיות י"ה, לפעמים על דגל זה ולפעמים על דגל אחר, והיו פורחות הנה והנה, וביום השבת היו נחות ולא היו זזות. ובזה הסבירו כוונת הפייטן בזמירות ליל שבת בפיוט 'מה יפית': "דבר סימן טוב לך במן ואות דגל" וכו', אשר לכאורה אינו מובן, איזה סימן היה על דגלי המדבר לענין שבת קודש. ולהנ"ל מובן, שהיה באמת סימן (אוצר הידיעות ח"ב הגרי"מ שטרן שליט"א).