השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם שבירך המוציא ונזכר של עשה הבדלה, יתחיל לאכול או יפסיק ויעשה הבדלה?
אכל סעודה בער"ש ובאמצע הסעודה נכנסה שבת, מה יעשה? שתה יין בסעודת ער"ש, האם יברך על היין של הקידוש? ומה הדין אם אמרו באמצע סעודתם 'בואו ונקדש'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"א סעיפים ד' – ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
משעה שנכנסה שבת, אפילו בספק חשיכה אסור לטעום שום דבר, ואפילו מעט מים לא יטעם, עד שיעשה קידוש, ואפילו שקיבל על עצמו שבת מבעו"י, מאז שקיבל שבת, אסור לו לאכול ולשתות כלל, עד שיעשה קידוש, ולכן, אדם שהתחיל לאכול סעודת חול מבעו"י בער"ש, ותוך כדי הסעודה נכנסה שבת, צריך להפסיק את הסעודה, לפרוס מפה ולקדש, ואע"פ שאדם שהתחיל סעודה בהיתר, אם הגיע זמן תפילה א"צ להפסיק באמצע שהרי התחיל בהיתר, כאן שונה הדבר, במשנה ברורה מסביר, שכיוון שהקידוש נתקן לפני הסעודה, הצריכו חז"ל להפסיק אפילו באמצע הסעודה ולפרוס מפה ולקדש, כדי שיראה כסעודה חדשה לכבוד שבת.
אדם שהיה בסעודה מבעו"י ושתה יין, ותוך כדי הסעודה נכנסה שבת שצריך לעשות קידוש, לא יברך על היין, שהרי בירך כבר על היין ששתה מבעו"י, וכן אדם שעושה קידוש על פת, אם אכל פת בסעודה מבעו"י, לא יברך 'המוציא' על הקידוש שעושה על הפת, שהרי בירך מבעו"י, אבל אדם שהתיישב ואכל סעודה בער"ש מבעו"י ובירך 'המוציא' על הפת, ותוך כדי הסעודה נכנסת שבת, שהדין הוא שצריך להפסיק, ולעשות קידוש, ואח"כ להמשיך לסעודת ליל שבת, 'המוציא' צריך לברך, כי הקידוש הפסיק וקטע בין הפת שאכל מבעו"י לבין הקידוש שעשה בליל שבת, והלכה זו שנויה במחלוקת.
שניים שהיו יושבים בסעודה בער"ש מבעו"י, והחליטו לקדש קידוש היום, לאחר שאמרו כך, חלה עליהם קדושת השבת ואסור להם לאכול או לשתות קודם קידוש, ואם רוצים לעבור על האיסור, צריכים לברך שוב, כיוון שכשאמרו בואו ונקדש, הדבר מהווה סילוק והיסח הדעת מהאכילה והשתייה הקודמת.
הרמ"א דן באדם שבירך 'המוציא' בליל שבת, ונזכר ששכח לקדש, מה יעשה, האם יטעם לפני קידוש כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לאכילה, או שיעשה קידוש ויאכל אחרי הקידוש, וכן לעניין הבדלה, כשבירך המוציא ונזכר של הבדיל מה יעשה? מבואר בהלכה, שיש הבדל בין קידוש להבדלה, בקידוש ימשיך ויעשה הקידוש על הפת, אבל בהבדלה יטעם ואח"כ יעשה הבדלה.