היום נעסוק בנושא: דילוג בקריאת שמע
יום רביעי כז כסלו תשעו
מדוע צריך להקפיד בקריאת שמע על סדר המילים?
נאמר בתורה בפרשת קריאת־שמע: "והיו הדברים האלה...", ודרשו חז"ל: "והיו - בהווייתן יהיו", כלומר, שיש לקוראם כסדרם, ולא בסדר הפוך; ולפיכך - הקורא שלא לפי סדר המילים, או הפסוקים, לא יצא ידי חובתו. ולכתחילה אסור לשנות אף את סדר הפרשיות - 'שמע', 'והיה אם שמוע', 'ויאמר' - אולם בדיעבד, אם קראן שלא כסדרן, יצא ידי חובתו; (ויש שמפקפקים בכך). ואם קרא מילים או פסוקים שלא כסדרם - אינו צריך לשוב ולקרוא אלא את מה שקרא תחילה, ולדוגמה: אם קרא את הפסוק "והיו הדברים... על לבבך", ולאחריו את הפסוק הקודם לו "ואהבת... ובכל מאודך", אינו צריך לשוב ולקרוא אלא את הפסוק 'והיו'. [סעיף א, ס"ק א-ב, וביה"ל ד"ה במה וד"ה אף]
מי שדילג אות אחת בקריאת שמע, מהיכן ישוב ויקרא?
מי שדילג פסוק מקריאת־שמע, או שטעה בקריאתו באופן שצריך לשוב ולקוראו - צריך לשוב ולקרוא מהמקום שבו דילג או טעה, עד סוף אותה הפרשה; והיודע שדילג וטעה, אלא שאינו זוכר היכן - ישוב לתחילת הפרשה. ואם דילג וטעה במילה, או אף באות אחת - יש אומרים שאם המקום בו דילג וטעה פותח ענין נפרד בפסוק - כגון שטעה במילים "ואספת דגנך...", המהוות ענין נפרד מהאמור לפניהן באותו פסוק: "ונתתי מטר ארצכם..." - ישוב ויקרא מהמקום שבו דילג וטעה, ואם אינו פותח ענין נפרד - כגון שדילג על במילה "ארצכם" - ישוב ויקרא מתחילת הפסוק; ויש שהכריע למעשה כי בכל מקרה יש לשוב ולקרוא מתחילת הפסוק. [סעיף ב וס"ק ה-ו; ביאורים ומוספים דרשו, 2]
איזו הלכה מוכרעת לפי קצב הקריאה של קריאת שמע?
מי שמצא עצמו אומר את הפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" - המופיע הן בפרשה הראשונה של קריאת־שמע והן בשניה - ואינו יודע באיזו פרשה הוא עומד, עליו להתחיל לאחר אמירת פסוק זה את הפרשה השניה, 'והיה אם שמוע'; אך אם המשיכה לשונו ואמרה "למען ירבו ימיכם..." - מסתבר שכבר אמר את הפרשה השניה, וימשיך באמירתו. אכן, הקורא קריאת־שמע עם הציבור בקצב אחיד - ינהג על־פי הציבור, דהיינו: אם הציבור עומד בסוף הפרשה השניה, אינו צריך לשוב לראשונה, ואם הציבור עומד בסוף הפרשה הראשונה, ימשיך ויאמר את הפרשה השניה, וזאת אף אם כבר המשיכה לשונו באמירת "למען ירבו ימיכם". [סעיף ד וס"ק י-יא; ביאורים ומוספים דרשו, 6]