יום חמישי ד' בתשרי תש"פ
חדר שתריסיו מוגפים – האם ניתן לערוך בו בדיקת חמץ ביום?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל תיקנו לערוך 'בדיקת חמץ' לאור הנר, בליל י"ד בניסן, משום שהנר מאיר היטב בחורים ובסדקים, ובלילה הוא מאיר טוב יותר מביום; ועוד, שבלילה אנשים אנשים מצויים בבתיהם.
ואף בית שניתן להאפילו ביום באמצעות הגפת תריסים, וכדומה – אסור לדחות את בדיקתו ליום י"ד, או להקדימה ליום י"ג, כיון שאף בבית כזה אור הנר מאיר בלילה טוב יותר מביום, ועוד, שהרי תיקנו לבדוק דווקא בלילה, מפני שאנשים מצויים בבתיהם, כנ"ל.
ואף מקום שמוצף ביום באור השמש – יש לבודקו דווקא בליל י"ד לאור הנר. ומקום שניתן לבודקו היטב באמצעות מישוש היד, ואכן נבדק באופן זה – לדעת פוסקים רבים אין מצוה לבודקו בליל י"ד לאור הנר, ויש מהם שכתב כי ראוי לבודקו ברפרוף לאור הנר; ויש אומרים שצריך לבודקו בליל י"ד לאור הנר.
ומי ששכח לערוך בדיקת חמץ בליל י"ד, יבדוק ביום י"ד מיד כשנזכר; ובדיקה זו, יש לעשותה לאור הנר, אך מקום המואר היטב באור השמש, ניתן לבודקו לאור השמש.
[שו"ע תלג, א, משנ"ב א-ה, ושעה"צ ז; ביאורים ומוספים דרשו, 2, 6 ו־8]
מי שבדק חמץ בי"ג בניסן לאור השמש – האם צריך לשוב ולבדוק בליל י"ד?
בהמשך לאמוּר: מי שערך בדיקת חמץ בליל י"ג בניסן, או באחד הלילות שלפניו, לאור הנר – יש אומרים שאין בדיקתו מועילה, וצריך לשוב ולבדוק בליל י"ד, אולם, לדעת רוב הפוסקים אינו צריך לשוב ולבדוק, ולכן, אף אם מחמיר לבדוק שנית בליל י"ד, לא יברך על הבדיקה.
ויש המקֵלים יותר, שאף לכתחילה מותר לבדוק בלילות הקודמים. ויש שכתבו שלמרות שהבדיקה מועילה, אין לעשות כן, כיון שאין מברכים עליה אלא בליל י"ד, ואם בודק קודם לכן הריהו מפסיד את הברכה; אך אף לדעתם, אם משייר מקום בלתי בדוק כדי לברך על בדיקתו בליל י"ד, רשאי לכתחילה לבדוק בלילות הקודמים, שהרי אינו מפסיד את הברכה.
ואם בדק ביום י"ג, או באחד הימים הקודמים, לאור הנר – צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד, אך לא יברך, כיון שיש הסוברים שגם בדיקה ביום מועילה בדיעבד. ואם המקום שבדק ביום י"ג היה מואר היטב באור השמש – אינו צריך לשוב ולבודקו בליל י"ד.
[משנ"ב תלג, א ו־ו (וראה עוד שם), ושעה"צ ה; ביאורים ומוספים דרשו, 4]
על מי מוטלת חובת בדיקת חמץ בחדר המדרגות?
בכלל תקנת בדיקת חמץ, תיקנו חכמינו ז"ל לבדוק גם מקומות שבמשך השנה לא מכניסים בהם חמץ בדרך קבע, כאשר יש לחשוש שהכניסו לתוכם חמץ במקרה. ולפיכך, בדרך כלל, חובה לבדוק את כל חדרי הבית, שהרי אף בחדרים שלא אוכלים בהם, לא נמנעים מלהיכנס לתוכם בשעת האכילה, וממילא יש לחשוש שאחד מבני הבית החזיק חמץ בידו והכניסו לחדר והותירו שם.
אולם, מקום שאין סיבה לחשוש שהכניסו חמץ לתוכו, כגון מחסן שלא מאחסנים בו חמץ, ונכנסים לתוכו לעיתים רחוקות – אינו טעונים בדיקה, אלא אם כן ידוע שהכניסו חמץ לתוכו.
וחדר מדרגות, ומבואות בנין מגורים, טעונים בדיקה, שהרי פעמים אינספור מכניסים לתוכם חמץ; וחובת הבדיקה בחדר המדרגות – יש שהורה שהיא מוטלת על כל שכן רק בחלק המוביל לדירתו, ולא בקומות האחרות, שאין לו שימוש בהן; ואף אם לעיתים הוא משתמש לצורך כלשהו גם בחלק האחר של חדר המדרגות.
[שו"ע תלג, ג, ומשנ"ב יג-יז; ביאורים ומוספים דרשו, 15-16]