הנזהר מלקבל לשון הרע, מלבד שהוא מקיים את המצוה "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", האמוּרה (גם) על קבלת לשון הרע, יש לו רווח עצום, כללי, הנוגע לכל העבירות שעבר – שהקב"ה לא מקבל את הקטרוגים כנגדו!
וטעם הדבר, שהקב"ה, שהוא מקור הטוב והחסד, רצונו להטיב עם ברואיו בכל מקרה, דהיינו גם כאשר חטאו ופשעו, אלא שקבע בתחילת הבריאה שעל ידי עשיית מצוה קונה האדם סנגור, ועל ידי עבירה – קטגור. ואחר שכך קבע בתחילת הבריאה, רצון השי"ת שלא יקטרגו המקטרגים, אך דרכם לקטרג, וכאשר מקטרגים, כביכול מוכרח הקב"ה לקבלם.
אבל מי שאינו מקבל קטרוגים ולשון הרע ורכילות על זולתו, הרי מצד היושר והנהגת הבריאה יש טעם וסיבה שלא לקבל את הקטרוגים כנגדו, כי הקב"ה מנהיג את הבריאה במידה כנגד מידה, וכשם שהוא לא מקבל קטרוג, כך הקב"ה אינו מקבל.
ולכן אמרו רבותינו ז"ל, שאמר הקב"ה: מכל הצרות הבאות עליכם אני יכול להציל אתכם, אבל בלשון הרע, הטמן עצמך, ואין אתה נפסד. והיינו, שבכך שיטמינו עצמם מלספר לשון הרע ומלקבל, ימצא הקב"ה תואנה לסתום את פי המקטרגים ולא לקבל את דבריהם.
[כבוד שמים פרק א, אות י]