הרב צבי וינברג
"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר" (בראשית כ"ה, כ"ה)
בשו"ת הלכות קטנות (למהר"י חאגיז ח"ב סי' קע"ד) מביא מקרה באשה שלא בכרה, וילדה תאומים, אחד פטר רחמה בכ"ט אדר ראשון, ואחד בר"ח אדר שני, שהשני נכנס לכלל שנותיו חודש אחד קודם חבירו, ונשאל מה הדין לענין ייבום.
והשיב גזרת מלך היא במקרה כזה שרב יעבוד צעיר, והצעיר נקרא הגדול, ולענין כבד את אביך וגו' לרבות אחיך הגדול, הקודם יכבד את המאוחר, וכן לענין ייבום אע"פ שהראשון בכור לכהן אבל אינו בדין 'והיה הבכור אשר תלד', כי אין לנו אלא דברי רבותינו שבגדול האחים הכתוב מדבר והצעיר הוא הגדול.
ומוסיף שם: ומי יודע אם לידת יעקב ועשיו היתה כעין זה, שעשיו נולד בכ"ט אדר הראשון, ויעקב נולד בר"ח אדר שני, ואע"ג דנחלקו בר"ה (י:) אם תשרי או בניסן נולדו האבות, אפשר שעל אברהם ויצחק דווקא קאמרי אבל לא על יעקב. וראה שם בהגהות שהעירו שיצחק לכו"ע נולד בפסח, וראה בשבות יעקב ח"א סי' ט' שחולק על פסק זה.
(קב ונקי)