סימן קל"ו סעיף א'
-מי הם הנקראים לס"ת בשבת-
סדר הקדימה בעליות הישראל | מה נקרא ת"ח הראוי למנותו פרנס על הציבור?
בסימן הקודם עסק השו"ע בסדר הקדימויות של העליות לתורה, כהן קודם ללוי ולוי קודם לישראל, הכהן קודם ללוי גם משום "וקדשתו" וגם מפני דרכי שלום, ונפק"מ שגם אם הכהן רוצה למחול על כבודו ולכבד לוי או ישראל, הוא לא יכול, דאם זה היה רק הענין של וקדשתו, אז הכהן יכול למחול על כבודו, קמ"ל שזה גם משום דרכי שלום ואינו יכול לכבד מישהו אחר.
אחרי הכהן עולה לוי, ולומדים זאת מן הפסוק "ויתנה אל הכהנים בני לוי" וכי אנן לא ידעינן דכהנים בני לוי נינהו? מזה לומדים שכהנים ראשונים ואח"כ לוי ואח"כ ישראל,
וכן למדנו אופן שמעלים ישראל ראשון לתורה בעיר שכולה כהנים, אם יש ישראל אחד מעלים אותו ראשון, כי היכי דלא ליתו לאינצויי, כי איזה כהן יעלו ראשון.
בסימן זה עוסק השו"ע בסדר הקדימויות שאחרי הישראל, את איזה ישראל מעלים ראשון, ואת איזה מעלים שני, ומבואר שמעלים תלמידי חכמים הממונים על הציבור, ואח"כ תלמידי חכמים הראויים למנותם פרנסים על הציבור, ומבאר הרמ"א שזה ת"ח ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ועונה, ואח"כ בני ת"ח מפני כבוד אביהם, ואח"כ ראשי כנסיות וכל העם.
סימן קל"ז סעיף א'
-כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד-
מנין הפסוקים שקוראים בב' וה' | טעם תקנת הקריאה בב' וה' | מהה הוסיף עזרא על תקנה זו? | מה הענין של י' פסוקים? | מה הדין כשנגמר הענין בתשעה פסוקים? | מדוע קריאת "ויבוא עמלק" מסתיימת בתשעה פסוקים?
ביום שקוראים שלשה אין קורין פחות מי' פסוקים, והפסוק "וידבר ה' אל משה" שאין בו לכאורה שום חידוש, ג"כ עולה למנין עשרה, והטעם לי' פסוקים הוא, שתקנת משה רבינו היתה שיקראו בתורה מידי שלשה ימים, כדי שלא יעברו שלשה ימים בלי קריאת התורה, וקוראים בשבת, ובשני וחמישי, ועזרא הסופר תיקן שיקראו גם במנחה של שבת, מפני יושבי קרנות, ויקראו עשרה פסוקים, ויעלו ג' קרואים לתורה ואלו ג' תקנות שהוסיף על תקנת משה רבינו, והענין של י' פסוקים הוא כנגד עשרה מאמרות, וכן כנגד עשרת הדברות.
ואם נגמר הענין בתשעה פסוקים כגון בפרשת "ויבוא עמלק", זה מספיק כדי לצאת ידי חובת קריאת התורה, ומביא המ"ב, שלכן פרשת עמלק מספיק תשעה פסוקים כי הרי אין הכסא שלם ואין השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק, ולכן גם קריאת התורה לא שלמה.