היום נלמד: דיני קדימה לברכה
יום ראשון כ' בניסן תשע"ז
כיצד מלמדת התורה על סדר חשיבותם של שבעת המינים?
בימים האחרונים למדנו על דיני קדימה לברכה בשני מאכלים שרק אחד מהם משבעת המינים, או ששניהם אינם משבעת המינים. ולשני מאכלים משבעת המינים, ישנו סדר קדימה מיוחד, על פי סדר הזכרתם בתורה: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". ואין לומר שכולם שוים בחשיבותם, והוזכרו בזה אחר זה רק משום שאי אפשר להזכירם כאחת, כיון שהתורה הפסיקה ביניהם במילה 'ארץ' - המשנה את סדר החשיבות, כדלהלן - ומשמע שרצונהּ להשמיענו את סדר חשיבותם. [שו"ע ד, ומשנ"ב יט; ביאורים ומוספים דרשו, 14]
אחד משבעת המינים שחביב יותר מחבֵרו - האם צריך להקדימו לברכה?
כאמור, סדר הקדימה לברכה של שבעת המינים הוא על פי סדר הזכרתם בתורה. וביארו חכמינו ז"ל כי סדר הזכרתם נחלק לשנים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ"; וכל הסמוך ל'ארץ' הראשונה, חשוב יותר מהסמוך ל'ארץ' השניה, אך הסמוך ל'ארץ' השניה, חשוב יותר מהרחוק מה'ארץ' הראשונה. ולפיכך, סדר חשיבותם הוא: חיטה, זית (= זֵית שֶׁמֶן, בלשון התורה), שעורה, תמר (= דְבַש, בלשון התורה), גפן, תאנה ורימון. ודין קדימה זה, הוא גם במקרה שהמוזכר מאוחר יותר - חביב עליו יותר. [שו"ע ד, ומשנ"ב כ, כא, כב ו־כה; וראה ביה"ל ד"ה קודם]
מיץ ענבים ותמרים - איזה מהם קודם לברכה?
גרגירי חיטה ושעורה שברכתם 'האדמה' - יש אומרים שהם קודמים לפרי משבעת המינים שברכתו 'העץ', כדין הקדימה הנ"ל, אך אם הפרי חביב עליו יותר, הוא קודם; ויש אומרים שאינם קודמים לפרי משבעת המינים אלא כשהם חביבים עליו יותר מהפרי. כמו כן, דין קדימת הזית לשעורה הנ"ל - הוא כשברכת השעורה 'האדמה', אך כשברכתה 'מזונות' - היא קודמת, משום חשיבות ברכת 'מזונות', הקודמת לחשיבות סדר ההזכרה בתורה. וכן ברכת 'הגפן' קודמת לברכות 'העץ' ו'האדמה', ואף לזית ולתמר הקודמים לה בתורה. [שו"ע ה, משנ"ב כג, כה ו־כו, ושעה"צ טז; ביאורים ומוספים דרשו, 15 ו־19; וראה ביה"ל ד"ה קודם]