השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סחיטת ענבים לתוך אוכל
משקה הזב לבדו מזיתים וענבים, באיזה אופן המשקה מותר? • מה ההיתר לשרות חרצנים במים והרי המשקה זב מהם ואסור? • ומהו האיסור של סחיטת פרי בוסר לתוך אוכל? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"כ סעיף ב' ברמ"א - סעיף ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
למדנו שזיתים וענבים אפילו שעומדים לאכילה ולא למשקה, בכ"ז הדין הוא, שלא רק שאסור לסחוט אותם, אלא גם המשקה שזב מהם מעצמו אסור, ובסעיף ב' מבואר, שיש ב' אופנים שכאשר המשקה זב מעצמו מהזיתים והענבים, מותר, האופן הראשון הוא, בזיתים וענבים שנתרסקו מער"ש והמשקה הולך וזב מהם במשך השבת, שהמשקה מותר, והטעם, כיוון שכל מה שהמשקה שזב מהם אסור, הוא משום הגזירה שמא יסחוט את הזיתים והענבים עצמם, אבל כאן מדובר בסחוטים ואין בזה איסור, והאופן השני הוא, כאשר הזיתים והענבים עומדים בתוך גיגית או בתוך חבית עם משקה, והמשקה שיוצא מהם מיד מתערב עם המשקה שבחבית, באופן כזה הוא בטל ברוב, ואע"פ שדבר שיש לו מתירין לא בטל, וכאן יש לו מתירין אחרי שבת, אבל כיוון שהמשקה שזב מהם מיד מתערב במשקה שבחבית, זה נקרא 'נולד בתערובת', ולכן מותר, ולפי"ז, אם הענבים עומדים בפ"ע אלא שהמשקה שזב מהם מתגלגל ויורד במדרון לתוך החבית, נמצא שהמשקה שזב היה בפני עצמו ואתה רוצה לבטל אותו ביין של ההיתר, דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל, ורק כאשר היין נולד בתוך התערובת, מותר.
אדם ששרה חרצנים וזגים בתוך מים כדי שהמים יספגו את מעט היין שנותר בחרצנים ובזגים, שלכאורה יש כאן משקה שזב מהחרצנים והזגים, ויהיה אסור? קמ"ל שמותר ומשני הסיבות שהוזכרו בסעיף ב', א. הם כבר נסחטו מער"ש. ב. היין מתמצה וזב לתוך מים והוא נולד בתערובת.
מותר בשבת לסחוט אפילו אשכול של ענבים לתוך קדירה שיש בה אוכל, שהרי כל האיסור של סחיטה הוא משום מפרק, דהיינו, שמפריד את המשקה מבשר הפרי, אבל כאשר המשקה נכנס לתוך אוכל, המשקה נותר להיות אוכל והוא חותך את האוכל לשניים, אוכל אחד נשאר בענבים ואוכל אחד נכנס לאוכל אחר, ומביא המ"ב, שהר"ח אוסר, והמחמיר תע"ב, ומוסיף המ"ב עוד, שהמשקה צריך מיד ליפול לתוך אוכל, אבל אם המשקה נופל לתוך קדירה ריקנית ואח"כ בדעתו לתת אותו לתוך אוכל, אסור.
'פרי בוסר', דהיינו, מאכל שאינו ראוי לאכילה, אין בעיה של דש, ואין בעיה של מפרק, ואין בעיה של סחיטת פירות כאשר המשקה זב לתוך אוכל, שהרי הוא רק מפריד את האוכל ומכניס אותו לאוכל, וכן בוסר שרוצה להוציא את המשקה שלו ולתת לתוך אוכל, לכאורה שיהיה מותר, קמ"ל השו"ע שר"ת אוסר בבוסר, כיוון שיש בזה בעיה של בורר, שהרי הבוסר כמות שהוא הוא פסולת, וכשמוציא את המשקה שבו, דהיינו, את האוכל מתוך הפסולת, אין היתר בזה שבורר לתוך קדירה, אבל יש היתר של 'לאלתר', ונמצא שאם עושה כך ובדעתו לאכול מיד, מותר ממ"נ, שהרי 'מפרק' אין בזה כיוון שהמשקה ניתן לתוך אוכל, ובורר גם אין בזה שהרי אוכל זאת לאלתר, והמג"א השיג על זה, שכיוון שא"א לאכול את הפרי בעניין אחר לכן גם אם זה לאלתר, אסור, ומסיק המ"ב שנכון להחמיר, ולאו דווקא בבוסר אלא גם בשאר פירות שלא ראויים לאכילה שלא יסחטם לתוך אוכל, כיוון שלר"ת הם מוגדרים כפסולת.