אין ספור צרות ובעיות מגיעות אל פיתחו של רבינו שליט"א מידי יום ביומו ה"י, וכל חולי עם ישראל מוזכרים להתברך ברפואה שלימה. לעיתים מחמת גודל הצרה נשמעים דיבורים קשים כגון המעשה בא:
התייצב בפני רבינו שליט"א יהודי לא צעיר, וביקש ברכה עבור אמו החולה מאוד, ובירכה רבינו ברפו"ש, אך אותו יהודי לא הסתפק בברכה והוסיף ואמר, "אני מוכן לקבל על עצמי את המחלה והייסורים של אמי, ובלבד שהיא לא תסבול, אני כבר לא יכול לראות בסבלה".
שמע רבינו ואמר בזעזוע: "ח"ו אל תגיד דיבורים כאלה! תגיד שתלמד לרפואתה, וזה יעזור אי"ה".
עוד הלה יוצא מהחדר מאושש מהברכה, נכנס יהודי שבור ורצוץ כשניכר שעל עיניו שכבר אינו ישן זמן רב, וסח לפני רבינו כי לפני כשבוע רצה לקחת יום חופש מהעבודה ולא היה לו שום תירוץ.
בצר לו התקשר למנהל העבודה והודיע כי סבתו נפטרה בפתאומיות והוא חייב להיעדר באותו היום, והמנהל כמובן השתתף בצערו ואישר לו את השיחרור. לא חלפו להם 48 שעות וסבתו נפטרה בפתאומיות! סבתו הייתה לדבריו אישה בריאה וחזקה במיטב שנותיה, וילבו נוקפו ואינו מניח לרגע שמא הוא במו פיו גרם לה למות ומה תקנתו.
רבינו לא חיפש להרגיעו, ואדרבה הטיח בו דברים קשים: " עשית לא טוב, עשית שטות גדולה, אסור לדבר שטויות, ברית כרותה לשפתיים, עכשיו תקפיד ללמוד משניות יום יום עד סוף השנה לע"נ וה' יעזור".
משיצא הרים רבינו את עיניו אנה ואנה ושאל, איפה ההוא שרצה לקחת מקודם את המחלה על עצמו, תגיד לו שישאל את זה כמה צריך להיזהר בדיבור...
יעזור ה' ונזכה שיהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל
(דברי שי''ח)