יום שני כ"ז באדר א' תשע"ט
מחיצה המתנועעת ברוח – האם היא כשֵׁרה?
מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה אינה נחשבת כמחיצה לרשות היחיד. ואם מצד עצמה אינה יכולה לעמוד בפני הרוח, אך היא נמצאת במקום סגור שהרוח אינה שולטת בו – יש אומרים שאינה נחשבת כמחיצה; ויש שהסתפק בדבר.
ואם המחיצה מתנועעת ברוח אך מעט – יש שנראה מדבריו שאין זה פוסלהּ, ויש אומרים שאינה נפסלת אלא אם כן הרוח מנידה אותה למרחק של שלושה טפחים.
מחיצה העשויה מסדינים – יש אומרים שאף אם קשרם כראוי למקומם, אין להשתמש בהם כמחיצה, כיון שמצוי שהם מתנתקים ממקומם ללא שימת לב; ויש אומרים שאם עושה מחיצה זו רק ליום אחד, דהיינו לשבת, אין לחשוש לכך.
[שו"ע שסב, א, משנ"ב ז, וביה"ל ד"ה שאינה; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
רשות היחיד מקורָה שאינה 'מוקפת לדירה' – האם מותר לטלטל בתוכה?
כפי שלמדנו, רשות היחיד שהקפתהּ במחיצות לא נעשתה לשֵׁם 'דירה' – החמירו חכמינו ז"ל בדינהּ, ואסרו להעביר חפצים ממנה לבית מגורים, ולהיפך; וכשהיא גדולה מ'בית סאתיים', החשיבוה כ'כרמלית'.
ו'לשֵׁם דירה', פירושו – לצורך שימוש במקום המוקף כדירת מגורים, או לצורך שימוש בו לעניינים הקשורים בדיור, כגון חצר בית, או מחסן הצמוד לבית מגורים אשר פתוח אליו פתח מתוך הבית.
ונחלקו ראשונים אם חכמים אסרו איסורים אֵלו גם ברשות היחיד מקורָה, ויש שהכריעו כדעת המחמירים; וכשמדובר ב'בניָן חשוב', כגון מבנה ענק המשמש כמחסן לסחורות – יש שמצדד כי לכל הדעות לא אסרו בו איסורים אלו.
[שו"ע שסב, א, משנ"ב ג, וביה"ל ד"ה או; ביאורים ומוספים דרשו, 3-5]
מהו 'תֵּל הַמִתְלַקֵט'?
כפי שלמדנו, רשות היחיד היא מקום שגובהו עשרה טפחים לפחות, ורוחבו ארבעה על ארבעה טפחים לפחות. ותלולית עפר ברשות הרבים שגובהה עשרה טפחים, נחשבת כמוקפת במחיצות, והיא רשות היחיד.
ותלולית העשויה בשיפוע – אם בתוך ארבע האמות שבתחילת השיפוע מגיע התלולית לגובה עשרה טפחים, היא נחשבת כמוקפת במחיצות. והיא מכוּנָה 'תֵּל הַמִתְלַקֵט'.
וכן תלולית שגובהה חמשה טפחים, שהעמידו על שפתה מחיצה בגובה חמשה טפחים – נחשבת כמוקפת במחיצת עשרה טפחים.
ובנוגע למחיצה הרחוקה שלושה טפחים משפת התלולית, ואופנים שונים של צירופי מחיצה בתלולית זקופה, ובתלולית משופעת – ראה במקורות.
[שו"ע שסב, ב, משנ"ב יא, יב ו־יד, וביה"ל ד"ה שעשה; וראה עוד שם, וביה"ל ד"ה תל; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 6-7]