יום חמישי כ"ו בכסלו תשע"ח
מוקצה נשכח על השולחן – האם אוסר את השולחן בטלטול?
חפץ שמותר לטלטלו בשבת, אשר הונח על גביו לפני שבת חפץ של מוקצה על מנת שיהיה מונח עליו בשבת – נעשה 'בסיס לדבר האסור', ואסור לטלטלו אף במקרה שהמוקצה נפל מעליו. אך אם לא היה בכוונתו שהמוקצה יהיה מונח שם בשבת, אלא ששכחו שם – אין החפץ נחשב כבסיס לדבר האסור. ואם בשעת הנחת המוקצה על החפץ היתה דעתו שישאר שם בשבת, ואחר כך נמלך להסירו, אך שכח לעשות זאת – יש אומרים שאין החפץ נחשב כבסיס, ויש שמסתפק בדבר. ואם הניח על חפץ המוקצה גם חפץ של היתר, החשוב יותר מחפץ המוקצה – אין החפץ התחתון נעשה בסיס. ואם הניח את המוקצה על החפץ התחתון, והיה בדעתו להניח עליו גם חפץ של היתר, אך שכח לעשות זאת – נחשב החפץ כבסיס, ויש שהסתפק בדבר. [שו"ע רעז, ג, ומשנ"ב יב ו־יח; ביאורים ומוספים דרשו, 17 ו־30]
מוקצה מונח על כסא – האם מותר להעביר את הכסא לחדר אחר?
חפץ של היתר שמונח עליו חפץ של מוקצה באופן שלא נעשה 'בסיס' (ראה לעיל) – אם צריך להשתמש בחפץ ההיתר במקום אחר, או שצריך להשתמש במקום עומד המוקצה – וכגון שהמוקצה מונח על כסא, וזקוק לכסא בחדר אחר, או שצריך לשבת עליו במקום זה – ינער תחילה את חפץ המוקצה מעל חפץ ההיתר, על ידי הטיית חפץ ההיתר, או נענועו. ואם חפץ המוקצה עלול להנזק, או שהפלתו במקום זה עשויה להזיק, וכדומה – רשאי לטלטל את חפץ ההיתר בעוד המוקצה עליו, למקום שבו יוכל לנער את המוקצה מעליו ללא חשש נזק. אולם, אסור לנער את המוקצה מעל חפץ ההיתר, וכל שכן לטלטלו על גבי חפץ ההיתר, כאשר הדבר נעשה לצורך המוקצה; וכגון שרוצה להעבירו לחדר סגור כדי שלא ינזק. [שו"ע רעז, ג, משנ"ב יד ו־יח, וביה"ל ד"ה מנער; ביאורים ומוספים דרשו, 19]
מה חשוב יותר – פמוטות כסף או יין לקידוש?
שולחן שהונחו עליו מבעוד יום הן נרות השבת והן החלות או היין המיועדים לסעודה, אינו נחשב כ'בסיס' לנרות, משום שהחלות והיין חשובים לאדם יותר מן הנרות (ראה לעיל). ויש אומרים שאף אם הנרות מונחים על גבי פמוטות, אשר גם הם מוקצה, ושויים רב בהרבה משל החלות והיין – אין השולחן נחשב כבסיס למוקצה, כיון שהחשיבות נקבעת לפי צורך האדם, והאדם צריך את החלות והיין בשבת יותר מאשר את הפמוטות. אולם, יש שסובר שהחשיבות נקבעת לפי ערך החפצים בעיני בעליהם, ולא לפי מידת צורך השימוש בהם; ויש שכתבו כי אף לדעה זו ניתן להקל בחלות ויין, כיון שהשולחן המשמש לסעודה נחשב בעיקר כבסיס של החפצים הנחוצים לסעודה. ויש אומרים שהנרות (לפחות בעודם דולקים) חשובים יותר מחפצי הסעודה, אך המנהג להקל. [שו"ע רעז, ג, משנ"ב, יח, ושעה"צ, כ; ביאורים ומוספים דרשו, 28 ו־39; מג"א רעט, ה]