השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
שכח נר דולק על שולחן השבת
מה החילוק בין נר שמן לבין נר שעווה? מה הדין אם 'בכוונה' השאיר נר דולק ע"ג השולחן? ומה תועיל 'חלה' לסילוק הנר מהשולחן? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"ז סעיף ג' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
נר שעומד ע"ג טבלה או שולחן, באיזה אופן מותר לטלטל את השולחן ולהטות אותו כדי שהנר יפול? מבואר בהלכה בשו"ע, שאדם שהניח נר ע"ג טבלה מער"ש ורצה לסלקו לפני שבת, ושכח, והנר נשאר דולק ע"ג הטבלה, הדין הוא, שבשבת עצמה רשאי לנער את הטבלה והוא נופל, (ובסוף הסעיף נלמד, שאדם שהניח נר ע"ג טבלה או שולחן מדעת שישאר שם במשך השבת, הטבלה או השולחן נהפכים לבסיס לדבר האסור, וכל השולחן נהפך להיות מוקצה, ואסור לטלטל את הטבלה או השולחן כדי לנער את הנר) ורק שלא יכוון לכבותו, ולכן יקרב אותו ע"ג הרצפה ושם יטה את הטבלה והנר יחליק ויפול ע"ג קרקע, וטוב שיעשה זאת ע"י גוי, ואע"פ שזה 'פסיק רישא' שהנר יכבה, מותר, כיוון שאין פס"ר באמירה לעכו"ם.
כל זה מותר רק בנר של שעווה וכיו"ב, או נר ללא שמן, אבל נר של שמן, אם יטה את השולחן, א"א שעי"ז לא יתקרב השמן אל הפתילה ונמצא שהוא 'מבעיר', לכן מותר להטות באופן שהשולחן לא 'בסיס', ויזהר שהפתילה תהיה משעווה ולא משמן, כדי שלא יהיה פס"ר של 'מבעיר'.
אם הניח את הנר מדעת, השולחן הוא מוקצה, ואסור בטלטול ואין אפשרות להטות אותו על גביו.
יש נידון במשנה ברורה, האם בכדי שהשולחן יהיה 'בסיס', צריך שתהיה דעתו להשהות את הנר למשך כל השבת, או אפילו רק למקצת מהשבת? וכן דן המשנה ברורה בנרות שמונחים ע"ג שולחן, באופן שהיה בדעתו לסלק אותם ע"י גוי, האם הם נהפכים להיות 'בסיס' בכה"ג, שהרי לא היה בדעתו שהנרות יהיו שם במשך כל השבת? הדבר תלוי בזה, שאם 'בסיס' זה רק אם דעתו הייתה למשך כל השבת, כאן לא הייתה דעתו למשך כל השבת, אבל אם 'בסיס' זה אפילו למקצת מהשבת, א"כ 'מקצת' היה פה.
המשנה ברורה מביא עוד, שכאשר רוצים לסלק את הנרות מע"ש שולחן, יניחו חלה על המגש שבו נמצאים הנרות, ואז החלה ודאי יותר חשובה מהנר, שהרי החלק של המוקצה בנר הוא השלהבת, והחלות ודאי יותר חשובות מהשלהבת, ומאחר שהמגש הוא 'בסיס לאיסור ולהיתר', וההיתר יותר חשוב מהאיסור, מותר לטלטל.
אין איסור לגעת בטבלה אם לא מטלטלה בנגיעתו.
לסיכום העניין:
נר שמונח ע"ג שולחן או טבלה, באופן שהונח שם מדעת, הטבלה או השולחן נהפכים ל'בסיס', ואסור לטלטל אותם, ובעניין 'דעת', נחלקו הפוסקים האם זה דעת להשאיר אותו כל השבת או אפילו חלק מהשבת.
גם באופן ששכח את הנר שאז השולחן לא נעשב 'בסיס' אבל צריך שיהיה מדובר בנר של שעווה ולא בנר של שמן, שהרי בהטיית נר של שמן יעבור על 'מבעיר' שהשמן יתקרב אל הפתילה, ובאופנים הללו שזה נר של שעווה וגם שכח, מותר להטות את השולחן בעדינות שלא יהיה 'פסיק רישא' שהנר יכבה, ואם זה ע"י גוי גם באופן של פס"ר מותר.