שמחה מיוחדת בהיכלי התורה בארץ ובעולם עם תחילת לימוד חלק ב' של המשנה ברורה, במחזור השני של לימוד 'הדף היומי בהלכה'. אמנם זהו סיום רק על החלק הראשון במשנה ברורה, אך בוודאי גם סיום חלק יחיד זה יש בו מן השלמות, כי הרי גם מרנא החפץ חיים זצ"ל תיכף בסיימו לכתוב את חיבורו הגדול עד אחר הלכות תפילה (סוף חלק א'), החל מיד בהדפסת ומכירת חלק זה, ולא המתין עד שיהיה מוכן המשך הביאור על סימנים נוספים.
שנים רבות עברו עד שעולם התורה זכה בכל ששת חלקי המשנה ברורה: החלק הראשון הסתיים בשנת תרמ"ג, ואילו המשנה ברורה במלואו על כל ששת חלקיו, הושלם רק בשנת תרס"ז.
מעשה מעניין מסופר על התקופה בה מסתובב היה החפץ חיים למכור את הכרך הראשון בספר משנה ברורה.
כמנהגו היה נושא דרשה בכל מקום אליו נקלע כדי למכור את ספריו. באחד ממסעותיו, בהגיעו אל אחת הערים, הבחין במודעה שעל דלת בית המדרש, בה מודיעים כי מחבר הספרים 'חפץ חיים' ו'משנה ברורה על 'אורח חיים' ישא מדברותיו.
מיד הוציא החפץ חיים עפרון מכיסו, והוסיף לנוסח המודעה כך: 'לעת עתה הופיע רק חלק אחד של ה'משנה ברורה' עד סימן קכ"ח, החלקים הבאים יופיעו איה"ש לאחר זמן'.
בענוותנותו בקש למנוע טעות, לבל יהיו סבורים שחיבר כבר חיבור שלם על כל חלק 'אורח חיים', וקרנו תרום בכבוד בטעות, וכדברי הגמ' בירושלמי (שביעית פ"י ה"ג) 'אמר רבי יוסי הדא אמרה, בר נש דתני חדא מיכלא, והוא אזל לאתר ואינון מוקרין ליה בגין תרתי, צריך מימר לן אנא חדא מיכלא אנא חכים', והביאור: אמר רבי יוסי: מי שבקי במסכת אחת והולך למקום אחר שמכבדים אותו שם בשל שתי מסכתות, צריך לומר להם במסכת אחת אני בקי'.
דוקא עתה כאשר אנו חוגגים סיום על חלק מהשלמות המלאה, חובה עלינו להתחזק בלימוד הלכה דבר יום ביומו, ולהגיע אל השלמות הנכספת בסיום כל ששת חלקי המשנה ברורה.
מסופר כי פעמים היה בנו של החפץ חיים, רבי לייב – אשר היה שותף עם אביו בליבון ההלכות ובחיבור המשנה ברורה – מתעייף מהעמל וההשקעה הרבה בכתיבת הספר, וכדי לחזקו ממשיל היה החפץ חיים את המשל הבא: הראית מימיך איך סוללים מסילת ברזל לרכבת? הרבה מאוד פועלים עובדים יומם ולילה בהעברת חול וחצץ, ורק אחר כמה שבועות של עמל, קובעים קו באורך של מטרים ספורים, ורק אחר כמה חודשים תושלם מלאכת הרכבת פסים של כמה עשרות קילומטרים. הרי אם יעבור אדם שאינו חכם וישאל את העובדים: 'למה לכם העבודה הזאת, וכי מה תכלית יש בה, הרי היא גוזלת רוב זמן והמון ממון?' הרי הם ישיבו לו כשבת שחוק על פניהם: 'המתן עד שתכלה העבודה, והרכבת תסיע בני אדם על המסילה הזו, הרי כל מטר ומטר מן המסילה חשוב הוא לאין ערוך, ואז תיווכח כי כל עמלינו היה כדאי'.
כן הוא הדבר – היה מחזק החפץ חיים את בנו – כשחפץ ה' בידינו יצלח ונזכה לסיים את אשר התחלנו, כשהמשנה ברורה כרכבת משוכללת תנחה את הלומדים בבטחה במסילה הסלולה, אז נווכח כי העבודה היתה כדאית, ונראה שכר בעמלנו.