השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר לאדם לזרוק את החמץ לעורבים שבחצר ביתו? • אדם שמצא חמץ ביו"ט מדוע אסור לשרוף אותו באותו רגע? • ומה הדין אם מצא חמץ בחג ויש לו גוי שמזומן לפניו? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ה סעיף ג' – סימן תמ"ו סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
לפני זמן איסור חמץ, אדם יכול להשליך את החמץ היכן שהעורבים מצויים שם, ולתלות שהעורבים יאכלו את זה, והוא לא חייב בביעור אותו חמץ, ומוסיף המ"ב בשם כמה אחרונים, שזורק אותו דווקא ברחוב שהוא מקום הפקר, אבל לא בחצרו.
אם לאחר זמן האיסור מצא שהעורבים לא אכלו את החמץ, יבערנו, ומביא המ"ב, שהאחרונים חולקים על זה וסוברים, שכיוון שהוא זרק את החמץ למקום הפקר, אינו חייב לבערו, ועכ"פ צריך להפקיר את החמץ בפיו ובליבו הפקר גמור, ואם ההפקר לא גמור, זה לא טוב, כי הפקר שאינו גמור לא נחשב להפקר עד דאתי לרשות זוכה.
אדם שבדק את כל הבית ולא מצא שום חמץ, ישרוף את הכלי שאיתו הוא בדק, כדי שלא תשתכח תורת ביעור, ויזכור שבערב פסח מבערים את החמץ.
אדם שמצא חמץ בבית בפסח, אם מדובר בחוה"מ, יוציא את החמץ מרשותו, ויבערנו מיד, וטעם הדבר שיוציא אותו מיד, הוא כדי שלא תהיה תקלה שיאכל את החמץ, ואם מדובר ביו"ט, יכפה עליו כלי עד הלילה, כדי שלא יבוא לאוכלו, ובלילה יבערנו, וביו"ט אינו יכול לבערו, כיוון שהוא מוקצה ואסור בהנאה, וממילא אסור לטלטל אותו, ואפילו לשרוף אותו במקומו וללא טלטול, אסור, כיוון שזה הבערה שלא לצורך, והבערה הותרה ביו"ט רק לצורך אוכל נפש.
אומר המ"ב, שנראה מדברי השו"ע, שאפילו אם החמץ לא מבוטל ועובר עליו בכל רגע בבל יראה ובבל ימצא, הדין הוא שאסור לטלטלו ולבערו, אבל י"א שבאופן כזה מותר לטלטל אותו כדי להשליך אותו לים או לבית הכסא, וי"א שמותר גם לבער אותו, ואע"פ שזו הבערה שלא לצורך, בכ"ז היא קצת נחשבת כלצורך, כי יש בה צורך היום, ונפסק להלכה כדעת השו"ע, שגם אם הוא לא ביטל את החמץ, אסור לו לטלטל או לבער את החמץ, אבל במקום שנהגו, אפשר לסמוך עליהם, שאם הוא לא ביטל, אפשר גם לבער את החמץ שמצא ביו"ט.
אם יש לו גוי שמזומן לפניו, יבקש ממנו לזרוק את החמץ לים, ואפילו שמדובר בחמץ מבוטל, מכיוון שזה שבות דשבות לצורך מצוה, שהרי אמירה לעכו"ם שבות, וטלטול המוקצה ע"י עכו"ם הוא גם שבות, ובמקום ביעור חמץ שזה מצוה, מותר, ומ"מ העולם לא נוהגים כך, ובכל אופן כופים עליו כלי.