מה עדיף להתפלל בציבור או ביחידות עם תפילין?

כיצד ינהג אדם שהביאו לו תפילין בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה?│ומדוע שונה דין טלית מתפילין לעניין זה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ס"ו סעיפים ו' – ח']  

אמירת 'אמת' לאחר שסיים השליח ציבור 'ה' אלקיכם אמת'

אדם שקרא קריאת שמע, וסיים, 'ה' אלקיכם אמת', והוא ממתין לשליח ציבור שיסיים גם הוא, 'ה' אלקיכם אמת' וימשיכו הלאה את התפילה, הדין הוא, שכאשר השליח ציבור מסיים, 'ה' אלקיכם אמת', אותו יחיד שהמתין, לא צריך לומר שוב 'אמת', אלא הוא יכול להמשיך הלאה להמשך התפילה 'ויציב ונכון וקיים וישר', ומוסיף המשנה ברורה, אף על פי שאסור לומר פעמיים אמת וכמו שאסור לומר פעמיים מודים משום שזה נראה כשתי רשויות, אבל באופן הזה שהוא הפסיק בשהייה או אפילו בדיבור, הרי בין 'ויאמר' לבין 'אמת ויציב' זה נידון כבין הפרקים, ומבואר בסעיף א', שבין הפרקים מותר לשאול מפני הכבוד ולהשיב לכל אדם, ולכן, אדם כזה שהפסיק בשהייה או בדיבור בין 'ה' אלקיכם אמת' לבין 'ויציב ונכון', כשהוא ממשיך הלאה, הוא אמנם לא צריך לחזור ולומר פעם נוספת אמת, אבל אם הוא אמר פעם נוספת אמת, אין משתקין אותו, כיוון שהיה הפסק בין האמת הראשון לאמת השני.

עניית אמן לאחר 'גאל ישראל' של השליח ציבור

אדם שמתפלל תפילת שחרית, והוא אוחז בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה, והוא שומע את השליח ציבור שמסיים גם הוא 'גאל ישראל', דעת השולחן ערוך, שלא עונים אמן בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה, משום שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה, ולכן לא  יענה אמן אחר השליח ציבור, אבל הרמ"א חולק וסובר, שיענה אמן אחר השליח ציבור, וזה לא נחשב הפסק, משום שזו אמן על 'גאל ישראל', אבל לא יענה אמן אחר 'גאל ישראל' שלו עצמו, ומביא המשנה ברורה, שיש כאלו מדקדקים שרוצים להרוויח את שיטת השולחן ערוך והרמ"א בזה, ולכן הם ממתינים ב'שירה חדשה שבחו גאולים', וממתינים עד שהשליח ציבור יסיים 'גאל ישראל', ועונים אחריו אמן, ואז ממשיכים להתפלל 'שירה חדשה שבחו גאולים', והם לא מפסיקים בין גאולה לתפילה, שהרי הם עדיין לא סיימו 'גאל ישראל', אבל אומר המשנה ברורה, שהם טועים, כיוון שכאשר הם הפסיקו בשירה חדשה שזה באמצע ברכות קריאת שמע, זה אמצע הפרק, ואסור לענות אמן על שום ברכה באמצע הפרק, אלא רק שני אמנים לבד, אמן של 'שומע תפילה', ואמן של 'הק-ל הקדוש', ולכן, כדי לצאת ידי חובת השולחן ערוך שעונים אמן ולצאת ידי חובת הרמ"א שעונים אמן, יש שתי עצות, או שיסיימו יחד עם השליח ציבור ממש, ואז הם לא מתחייבים לומר אמן על 'גאל ישראל' של השליח ציבור, כי הם סיימו יחד איתו ממש, או אופן אחר, שהם יתחילו קצת לפניו 'ה' שפתי תפתח', ואמנם, בכדי שהתפילה תיחשב תפילה בציבור צריך להתחיל שמונה עשרה יחד עם הציבור, אבל זה ממש מעט, וזה עדיין נחשב לתפילה בציבור.

הנחת תפילין בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה

צריך לסמוך גאולה לתפילה, ולא יפסיק אחרי שאמר 'גאל ישראל', וזה חמור יותר מאמצע הפרק, ואף על פי שבאמצע הפרק מותר להפסיק ולשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד, בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה חמור יותר, ואסור להפסיק אפילו מפני היראה, וכן אסור להפסיק בשהייה, ואדם שלא היו לו תפילין, והזדמנו לו תפילין בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה, יניחם בלי ברכה, ויברך עליהם לאחר התפילה, ויש אומרים, שיברך עליהם בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה, אבל השולחן ערוך אומר, שלא יברך עליהם, ולא יתעטף בטלית, כיוון שהשהייה לצורך ההתעטפות בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה, מהווה הפסק, ושונה טלית מתפילין, כיוון שתפילין הם חובת הגוף והם יותר חמורים מטלית, אבל טלית אינה חובה, ואדם שאין לו בגד ד' כנפות, לא צריך להטיל ציציות.

תפילה בתפילין עדיפה על תפילה בציבור

מביא המשנה ברורה ספק מעניין, באדם שיש לפניו שתי אפשרויות, אפשרות אחת להתפלל עם הציבור בלי תפילין, ולהניחם לאחר התפילה, אפשרות נוספת, שימתין ולא יתפלל בציבור, ולאחר התפילה יניח תפילין, במה יבחר? האם בתפילה בציבור ללא תפילין, או בתפילה בתפילין ללא ציבור, ואומר המשנה ברורה, יבחר באפשרות של תפילה בתפילין לא ציבור.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א