יום רביעי י"ד בתמוז תשע"ט
בנין על גבי עמודים הסמוך לעיר – האם נחשב כחלק מהעיר לענין 'תחומין'?
כפי שלמדנו, בית הניצב בסמוך לעיר, והמרחק בינו לבינהּ אינו עולה על 'עיבורהּ של עיר' (ראה תקציר לאתמול), הריהו מצטרף לעיר, ומודדים את תחום העיר ממנו והלאה. ודין זה אמוּר אף בבית של גוי. ואין דין זה אמוּר אלא בבית הראוי לדירה, אך אין צורך שידורו בו בפועל.
ואף אם הבית נהרס ונותרו ממנו שלוש מחיצות בלבד, ללא תקרה, או שתי מחיצות עם תקרה, (בתוספת שכבת טיט, ראה במקורות) – הריהו מצטרף לעיר.
ובית הבנוי בחפירה שמתחת לפני הקרקע, וכדומה, אינו נחשב כבית דירה לענין זה; ויש אומרים שהוא הדין לבית הבנוי מעל לפני הקרקע על גבי עמודים, אך יש שהוכיחו מדברי ראשונים שבית כזה נחשב לבית דירה.
ובית שאינו קבוע במקומו, כגון מבנה מגורים נייד – אף אם עומד בשבת בסמוך לעיר, אינו מצטרף אליה.
[שו"ע שצח, ו, משנ"ב יט, כו, כט, לא, לב, לג ו־לד, וביה"ל ד"ה תקרה; ביאורים ומוספים דרשו, 43, וראה שם, 35]
מפעל שאוכלים בו ארוחת צהרים בקביעות – האם נחשב כחלק מהעיר לענין 'תחומין'?
בהמשך לאמוּר: אין בית נחשב כבית דירה לענין 'תחומין', אלא כשמשמש לאכילה, או ללינה. ואם משמש לאכילה פעם ביום, כגון מפעל שהפועלים אוכלים בו ארוחת צהריים בקביעות – יש מגדולי האחרונים שכתב שאינו נחשב לבית דירה, ויש שהקלו בדבר.
וכמו כן, אין בית נחשב כראוי לדירה אלא אם יש בשטחו לפחות ארבע על ארבע אמות, שהן שש עשרה אמות רבועות; ונחלקו הפוסקים בנוגע לבית ארוך וצר ששטחו שש עשרה אמות רבועות, אך רוחבו קטן מארבע אמות – אם נחשב כראוי לדירה.
ובהעדר תנאֵי בית דירה – מבחינת המחיצות, המיקום, או השטח, ככל האמור – אינו נחשב כבית דירה אף במקרה שדרים בו. ויש אומרים שאף בית העונה לתנאים אלו, אינו מצטרף לעיר אלא כשנבנה לצורך דירה, ולא כשנבנה רק לשֵׁם הגדלת תחום העיר.
[שו"ע שצח, ו, וביה"ל ד"ה ארבע; ביאורים ומוספים דרשו, 33, 41 (וראה עוד שם) ו־42]
מה מספר הבתים והחצרות הנדרש ליישוב כדי שיוגדר כ'עיר'?
שתי ערים שהמרחק ביניהן אינו עולה על מאה וארבעים ואחת אמה ושליש האמה, כך ש'עיבוריהן' של הערים, כלומר, שבעים אמה ושני שלישי האמה לכל עיר (ראה תקציר לאתמול), נפגשים זה בזה – הרי הן נחשבות כעיר אחת לענין 'תחומין'.
אבל במרחק גדול יותר, אף אם מתחילה היו עיר אחת ונוצר מרווח ביניהן – אינן נחשבות כעיר אחת. וכ'עיר' לענין זה, נחשב יישוב שיש בו לפחות שלוש חצרות, שבכל אחת מהן לפחות שני בתים, ובכל אחד מהם לפחות חדר אחד ששטחו לפחות ארבע על ארבע אמות.
ויש אומרים עוד, שלשני בתים (בכל חצר) נחשבים רק שתי דירות הבנויות על גבי הקרקע, ולא שתי דירות זו על גב זו בבניין קומות. ובפחות משלוש חצרות כאלו, אין דין היישוב כעיר, אלא כבית בודד, אשר רק אם המרחק בינו לעיר אינה עולה על שבעים אמה ושני שלישי האמה, הוא מצטרף לעיר.
[שו"ע שצח, ז, ומשנ"ב לז-לח; ביאורים ומוספים דרשו, 51]