היום נלמד: ברכה על קליפת פירות
יום ראשון ל' בשבט תשע"ז
מה מברכים על קליפות הדרים מסוכרות?
קליפה הנאכלת בדרך כלל ביחד עם הפרי, כגון קליפת תפוח ואגס - ברכתה 'העץ'; אם משום שהיא עצמה נחשבת כחלק מהפרי, ואם משום שכמעט תמיד דבוק בה מעט מהפרי. וקליפות הדרים מסוכרות: אם מקורן מפירות הדר שגוּדלו במיוחד לצורך ייצור הקליפות - ברכתן 'העץ', משום שבאופן זה נחשבת הקליפה כעיקר הפרי; אך אם מקורן בפירות רגילים, כמצוי בייצור ביתי של קליפות הדר - נחלקו הפוסקים בנוגע לברכתן; ולכתחילה יש לברך עליהן 'שהכל', ובדיעבד, אם בֵּרך 'העץ', יצא ידי חובתו. [משנ"ב לט; ביאורים ומוספים דרשו, 37]
מה מברכים על מרקחת של קליפת אתרוג?
כאמור, קליפות הדר שמקורן בפירות רגילים, יש לברך עליהן 'שהכל'. אולם, לענין מרקחת של קליפת אתרוג עם סוכר ודבש, נחלקו הפוסקים: יש אומרים שדינהּ ככל קליפות ההדר; ויש אומרים שמכיון שהקליפה העבה של האתרוג היא עיקר האוכל שבפרי האתרוג, והמרקחת היא הצורה היחידה בה ניתן לאכול קליפה זו - דינה כפרי עצמו, וברכתה 'העץ'; ואכן, מרקחת העשויה מהקליפה החיצונית הדקה של האתרוג - זו הירוקה או הצהובה - דינה ככל קליפות ההדר, שלכתחילה ברכתן 'שהכל'. [ביאורים ומוספים דרשו, 37]
מה מברכים על הלימון?
מאכל חמוץ או מר שאינו ראוי לאכילה, אין לברך עליו. ואם הוא ראוי לאכילה בשעת הדחק, יש לברך עליו 'שהכל', ואף אם מדובר בפרי העץ. ויש מהפוסקים הקדמונים שכתב כי הלימון אינו ראוי לאכילה בפני עצמו, ואין לברך עליו; אולם, כבר כתבו הפוסקים כי דברים אלו אמורים על לימון חמוץ במיוחד, אך הלימון הרגיל, בשעת הדחק ניתן לאוכלו בפני עצמו, וברכתו 'שהכל'. והלימון שבזמננו - יש אומרים שברכתו 'שהכל'; ויש אומרים שהוא מתוק יותר מהלימון שהיה מצוי בעבר, וברכתו 'העץ'. [שו"ע ה וס"ק לז; ביאורים ומוספים דרשו, 36]