היום נלמד: ברכת הסוכר
יום ראשון ז' באדר תשע"ז
המברך 'העץ' על סוכר קנים האם יצא ידי חובתו?
סוכר המיוצר מקני סוכר, הנחשבים כעץ, נחלקו הפוסקים בנוגע לברכתו: יש אומרים שהסוכר נחשב כ'פרי', וכיון שהוא הפרי העיקרי שלשמו מגדלים את העץ, ברכתו 'העץ'. יש אומרים שהסוכר אינו נחשב לפרי, וברכתו 'האדמה', ככל מאכל הצומח על עץ ואינו נחשב לפרי. ויש אומרים שכיון שאין ניכר כלל שהסוכר מיוצר מהקנים, שהרי הוא נראה כמלח, ברכתו 'שהכל'. ולכתחילה יש לברך 'שהכל', כיון שבכך יוצא ידי חובה לכל הדעות, ובדיעבד, אם בֵּרך 'העץ' או 'האדמה' - יצא ידי חובתו. [שו"ע טו, משנ"ב עג ו־עו, וביה"ל ד"ה על]
מה מברכים על הסוכר הלבן המצוי?
בימינו, רוב הסוכר הלבן בעולם מיוצר מ'סלק סוכר', וגם בנוגע לברכתו נחלקו הפוסקים: יש אומרים שהוא נחשב כעיקר הפרי של סלק זה, אשר מגדלים אותו לשם ייצור הסוכר, ולכן ברכתו 'האדמה'. ויש אומרים שברכתו 'שהכל', מהסיבה האמורה לעיל - שאין ניכר כלל שהוא מיוצר מפרי זה. ולכתחילה יש לברך 'שהכל', כיון שבכך יוצא ידי חובה לכל הדעות, ובדיעבד, אם בֵּרך 'האדמה' - יצא ידי חובתו. ואם בֵּרך 'האדמה' על מאכל אחר, רשאי לכתחילה לברך 'שהכל' על הסוכר, כיון שאין דעתו לפטור בברכתו את הסוכר. [ביה"ל ד"ה על; ביאורים ומוספים דרשו, 80; וראה שם עוד]
אתה מוצץ ענבים, מה תברך על המיץ היוצא מהם?
המוצץ פרי בפיו, מברך את ברכת הפרי. ויש אומרים כי אכן אם מוצץ את הפרי בפיו כדרך לעיסה, נחשב כאוכל את הפרי ומברך את ברכת הפרי, ואף אם לאחר המציצה מוציא את הפרי מפיו ומשליכו; אך אם מחזיק את הפרי בידיו ומוצץ אותו בין שפתיו, מברך 'שהכל', כיון שזו דרך שתייה. ויש שכתב שהמוצץ ענבים מברך בכל מקרה 'בורא פרי העץ', ולא 'שהכל'; אך אינו מברך 'בורא פרי הגפן', כין שאין למיץ חשיבות של יין אלא כשסוחט את הענבים כדרך הסוחטים ליין. [ביאורים ומוספים דרשו, 78]