היום נלמד: ברכה על פרי חי ומבושל
יום חמישי י"ח באדר תשע"ז
ירקות כבושים - האם ברכתם 'האדמה'?
פירות, ירקות, ירקות עלים וקטניות, ניתנים לאכילה בצורות שונות: חי, מבושל, מאודֶה, מטוגן, אפוי, כבוש ועוד; ואין לברך עליהם 'העץ' או 'האדמה' אלא בצורה שרוב בני האדם אוכלים אותם. ובצורה שאין רוב בני האדם אוכלים אותם - אם הם ראויים לאכילה בצורה זו, ולוּ בשעת הדחק - ברכתם 'שהכל', כיון שאינם נחשבים בצורה זו כפרי לעניַן ברכה, ואין לומר עליהם "בורא פרי". והלכה זו משתנה בהתאם למנהג המקום והרגליו. [שו"ע א, משנ"ב ג, ד ו־ז, שעה"צ ג, וביה"ל ד"ה שטובים]
ב'כרוב ממולא' - האם מברכים על הכרוב 'האדמה'?
כמה דוגמאות מעשיות על פי האמור: בצל ירוק וחסה, האוכלם חיים מברך 'האדמה', ומבושלים - שהכל; ולעומת זאת - קולרבי, עלי סלרי, פטרוזילה ושמיר, האוכלם חיים מברך 'שהכל', ומבושלים - 'האדמה'. וכרוב - ברכתו 'האדמה' הן כשהוא חי, הן כשהוא כבוש, והן כשהוא מבושל, למעֵט אם הוא מופיע בצורה של 'טפל' בתבשיל, כגון ב'כרוב ממולא' - שאז ברכת התבשיל פוטרתו, ואין לברך עליו. וכאמור, הלכה זו תלויה בהרגלי המקום. [משנ"ב ד; ביאורים ומוספים דרשו, 5 ו־6]
מה מברכים על בצל מטוגן?
דוגמאות נוספות על פי האמור: קטניות יבשות, כגון שעועית וחומוס, שהתרככו מעט על ידי השרייה במים, וראויים לאכילה - ברכתם 'שהכל'; ולאחר בישול, קלייה וכדומה - ברכתן 'האדמה'. בצל חי, ברכתו 'שהכל', ואף בתערובת מסוימת שדרך בני אדם לאוכלו חי, יש לברך עליו 'שהכל'. ובצל מטוגן - ברכתו 'האדמה'. אבל אם טוגן יחד עם תבשיל רק כדי להטעים התבשיל, ולאחר מכן אוכל אותו בנפרד - ברכתו 'שהכל'. וכאמור, הלכה זו תלויה בהרגלי המקום. [שו"ע א, משנ"ב ב ו־ז, שעה"צ ז, ט ו־יא, וביה"ל ד"ה וקטניות]