"וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו… כַּאֲשֶׁר צִוָּם" (בראשית נ', י"ב)
בגיטין (יד:) אמר רבי מאיר "מצוה לקיים דברי המת", וחלקו עליו חכמים, ונפסק כר' מאיר.
והנה בגמ' לא מובא המקור לדין זה ד"מצוה לקיים דברי המת", ורבים חיפשו מקור לזה.
ובשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ח"ג סימן צד) הביא מש"כ בדרשות ר"י אבן שועיב (פ' ויחי) בשם הרמב"ן (לפנינו ליתא) שעשרה דברים למדנו בענין המת מהסיפור של פטירת יעקב, וא' הדברים שמביא שלומדים משם הוא ש"מצוה לקיים דברי המת" דכתיב "ויעשו בניו לו כן כאשר צום".