היום נלמד: קדושת בית הכנסת
יום רביעי י"ג באב תשע"ו
מבנה שיוּחַד לבית הכנסת עד לזמן מסוים - האם חלה עליו קדושה?
אם ייחדו מבנה לבית הכנסת עד לזמן מסוים, לא חלה עליו קדושה, ומותר לאכול ולשתות בו. אולם, במשך הזמן בו הוא משמש כבית כנסת אין לנהוג בו קלות ראש גמורה, כגון שיחה בטֵלה. ומקום המושכר לבית הכנסת באופן קבוע, אף שחוזה השכירות מוגבל ויש צורך לחדשו מדי תקופה, ורשות ביד בעל הבית להוציאם - יש לנהוג בו קדושה כבית הכנסת קבוע. [ס"ק נא; ביאורים ומוספים דרשו, 67-69; וראה שעה"צ לעיל קנא, כ]
לאילו מטרות ניתן להשתמש בבניָן ששימש כבית כנסת?
בניָן בית הכנסת שנמכר או חרב, אסור להשתמש בו, או במקום שבו עמד, לדברים שיש בהם גנאי ניכר וקבוע, כגון מקוֶה. ואם הרסו את מבנה בית הכנסת והקימו מבנה אחֵר, מותר להשתמש בו לכל מטרה שהיא; וכל שכן שמותר להקים במקום בניַן מגורים או משרדים - על אף שחלק מחדריו ישמשו כבית הכסא - שהרי עיקר המבנה אינו משמש לדבַר גנאי. [סעיף ט, ס"ק נה; ביאורים ומוספים דרשו, 71; וראה ס"ק נח, וביה"ל ד"ה ואם]
מה הם שני התנאים להחלת הקדושה על חפצי קדושה?
כפי שלמדנו אתמול: "הזמנה לאו מלתא היא", כלומר, הקדשת חפץ כלשהו עבור דבר מצוה או קדושה, אין בה כדי להחשיבו לחפץ של מצוה וקדושה. ברם, ה'הזמנה' יחד עם השימוש בחפץ מקדשים אותו, ולפיכך, אם בנו בית הכנסת מכספי חולין, או שהקדישוּ בניָן בנוי לבית הכנסת - אינו קדוש עד שיתפללו בו פעם אחת. ובדומה לכך, אם ייחדו נרתיק לתפילין, אינו קדוש עד שיכניסו לתוכו את התפילין. [סעיף ח וס"ק נא]