היום נמשיך ללמוד על: עליות הכהן והלוי
יום רביעי ט"ז בסיון תשע"
האם חובה להכריז "הכהן" בשעה שכהן עולה לתורה? תלוי מתי הוא עולה!
בקריאת התורה בין בימות החול ובין בשבתות ובמועדים - חובה להעלות ישראל לעליה השלישית, ואין להעלות כהן או לוי. ובעלייה הרביעית בראש חודש ובחול המועד - לדעת השולחן ערוך, מותר להעלות כהן או לוי, אך יכריזו שמדובר בכהן או לוי, כדי שלא יטעו לחשוב שהוא ישראל. ולדעת הרמ"א, לכתחילה אין להעלות כהן או לוי לעלייה הרביעית, כדי שלא יאמרו שהתגלה פגם בכהונתו של הכהן הראשון, או בִּלְוִיָּתוֹ של הלוי הראשון, אך אם טעו וקראוהו - יעלה. [סעיף י, ס"ק לא ו־לו, ושעה"צ ס"ק כט ו־לא; ביאורים ומוספים דרשו, 46]
מה הדין כשקראו לכהן לעלייה הרביעית בשבת?
לדעת השולחן ערוך הנ"ל, ניתן להעלות כהן או לוי לתורה בשבת מהעלייה הרביעית ואילך, אך אין להעלות כהן אחר כהן, או לוי אחר לוי. וראוי להעלותם כפי הסדר, דהיינו שאם עלה כהן, יעלה אחריו לוי ואחריו ישראל. ולמנהג בני אשכנז - לכתחילה ניתן להעלות כהן או לוי רק לעליית 'אחרון' הנוספת על שבע העליות, או ל'מפטיר'; ואם טעו וקראוהו לעלייה הרביעית (לדוגמה) - אם ניתן להעלותו ל'אחרון' או ל'מפטיר', ימתין ויעלה באחת מהן, ויקראו לישראל לעלייה הרביעית, אך אם עליות אלו שמורות ל'חיוב' וכיוצא בזה - יעלה לעלייה הרביעית. [סעיף י, ס"ק לא, לה, לו ו־לז, ושעה"צ ס"ק לא]
קראו לאדם לעלות לתורה וגילו כי אינו נמצא - מה ההבדל אם הוא כהן או ישראל?
מנהג בני אשכנז לקרוא לעולה לתורה בשמו; ואם קראו לכהן או ללוי, והתברר כי אינו נמצא בבית הכנסת, אין לקרוא לכהן או לוי אחֵר בשמו, מחשש שמא יאמרו שהתגלה פסול בראשון, ויעלה האחֵר ללא שיקראוהו בשמו; אולם, אם בנו נמצא בבית הכנסת, ניתן לקוראו בשמו, כיון שלא יתכן שהאב פסול והבן כשר, ויבינו הכל שהאב אינו נמצא בבית הכנסת. ואם קראו לישראל ואינו נמצא, ניתן לקרוא לישראל אחר בשמו; ואם נכנס הראשון לבית הכנסת, אין חובה להעלותו לתורה לאחר מכן, אך ראוי לעשות כך. [סעיף יא וס"ק לח ו־מ; ביאורים ומוספים דרשו, 48]