כתב המשנ"ב (סימן קח ס"ק לח), הכלל בדברים אלו שאם אמר שקר בתפילה, כגון שאמר "זכרנו לחיים וכו'", "וכתבנו", או שאמר "יעלה ויבוא", ואמר גם "בראש החודש הזה", הרי זה שקר והוי כשח בתפילה וצריך לחזור, אבל אם אמר "אתה חוננתנו" בברכת "אתה חונן" בכל ימות השנה, אין כאן שקר כי זה שייך תמיד לתת הודיה להשי"ת שחלק לו לב להבין. כמו כן אם אמר "בימי מתתיהו" אין כאן שקר ולא חוזר, אלא שאם סיים עד סוף "על הנסים", ואמר "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו", אולי הוי שקר, וצריך לחזור ולהתפלל. אולם סיים המשנ"ב שב"חיי אדם" כתב, שאף אם אמר שקר, אם כבר סיים הברכה, וכ"ש אם סיים תפילתו שאינו חוזר.
(חשוקי חמד מגילה)