ימי החנוכה מותרים בעשיית מלאכה, והנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה במשך כמחצית השעה מעת שהודלקו הנרות בביתן, לאות היכר שאסור להשתמש לאור הנרות, ואין להקל בכך; ודוקא נשים, לפי שתחילת נס התשועה מידי היוונים היה על ידי אשה, אך ישנם מקומות שגם האנשים מחמירים בדבר.
הפוסקים דנים אילו מלאכות כלולות במנהג זה: לדעת הגר"ש ואזנר לא נהגו כן אלא בתפירה וכיוצא בה, ולא בבישול ואפיה, והוסיף שיש להמנע ממלאכה שיש בה עמל, כגון שטיפת רצפה, וכן שטיפת כלים כאשר יש בה טורח רב; וכעין זה דעת הגר"ח קניבסקי והגר"נ קרליץ.
אכן, לדעת הגרי"ש אלישיב והגרח"פ שיינברג כל מלאכה שיש בה היסח הדעת כלולה במנהג זה, ולכן אין להתעסק גם בבישול, אפיה, עריכת קניות במכולת ועוד, ואף כיבוס במכונת־כביסה בכלל המנהג; וכן הובא בשם הגרי"י פישר, שמנהג ירושלים שלא לעסוק אף בבישול ואפיה, וכך נהגו הנשים בבית הגרש"ז אויערבך (למעט בישול ואפיה לצורך אותה שעה).
והוסיף הגרי"ש אלישיב שבעת הצורך פעמים שניתן להקל, כיון שמנהג־איסור זה אינו חמור כל כך, ועוד הוסיף שבמקומותינו אין האנשים נוהגים מנהג זה. [שו"ע תרע, א ומשנ"ב ג-ה; ביאורים ומוספים 'דרשו', 15]